ספריית מאמרים
להעמיק אל תוך עולם הצ'י-קונג והטאי-צ'י

כאשר אנחנו מתבוננים בגוף דרך הרפואה הסינית, אחד המושגים העמוקים והמעניינים ביותר להבנת תהליכי החיים, ההתפתחות וההתחדשות הוא המושג ג'ינג 精, שמשמעותו תמצית או זרע. הסימנייה 精 מורכבת מסימניית האורז הלא מבושל 米, יחד עם 青, שמעניקה לה את הצליל. ג'ינג נחשב לאחד משלושת האוצרות במודל האנרגטי הסיני - ג'ינג, צ'י ושן (Jing, Qi, Shen). ג'ינג - מתייחס לאנרגיה הדחוסה והפוטנטית יותר, הקשורה לתהליכי גדילה, התפתחות, ריפוי והתחדשות. צ'י - הוא האנרגיה הקלה והתפקודית יותר, שאיתה אנחנו פועלים ומת

אחת השאיפות העמוקות ביותר של הדאואיזם אינה להיות חזק יותר, רוחני יותר או חכם יותר. השאיפה היא להפוך לאדם אמיתי. בספרות הדאואיסטית, ובמיוחד בכתביו של ז'ואנג דזה, מופיע שוב ושוב המושג האדם האמיתי (Zhēn rén). זהו אדם שחי בהרמוניה עם הדרך (דאו). אדם שגופו, הצ'י ותודעתו פועלים כאחד. הוא אינו נאבק בחיים ואינו פועל מתוך פחד, אגו או צורך להוכיח את עצמו, אלא מתוך נוכחות, פשטות וטבעיות. שלמות אינה אומרת שאין קשיים, פחדים או חולשות. היא גם אינה אומרת שהאדם יודע הכול או שאינו טועה. להפך.

הטיפוח הדאואיסטי לצ'י מתחיל בתרגול השקט (stillness), וגם בשלביו העמוקים ביותר הוא לעולם אינו נוטש אותו. בכל שלב של הדרך, השקט והדממה הוא התרגול המרכזי שמלווה את הכול. החל מבניית היסודות ועד לשלבי הזיכוך וההתמרה הגבוהים ביותר, כל התקדמות נשענת על השקט. מתרגלים רבים טועים לחשוב שהכניסה לשקט היא היעד הסופי, אך במסורת הדאואיסטית השקט הוא רק נקודת ההתחלה. הנחיות לתרגול השקט תרגול השקט אינו דורש תנוחות מורכבות. שמרו על הראש ועל עמוד השדרה זקופים, ועל הגוף נינוח וטבעי. ניתן לתרגל בע

לפעמים נדמה שגיל המעבר "קורה" ביום אחד. אבל האמת היא שהוא מתחיל הרבה לפני שמופיעים גלי החום או שהמחזור נפסק. כל אישה חווה את גיל המעבר בצורה שונה, אך התסמינים השכיחים כוללים: • גלי חום והזעות לילה • הפרעות שינה • עצבנות או שינויים במצב הרוח • חרדה ואי שקט • דפיקות לב • עייפות • ירידה בריכוז ובזיכרון • יובש בעור ובריריות • שינויים בחשק המיני ברפואה המערבית התופעות הללו מוסברות בעיקר בירידה ברמות האסטרוגן לעומת הרפואה הסינית הרואה בתסמינים כ'חוסר איזון' בין יין ליאנג. אצל אישה

כל מי שמתחיל ללמוד ולתרגל צ'י-קונג שומע בשלב כזה או אחר משפטים כמו: "המתיחה הזו משפיעה על מרידיאן הכבד" "התנועה הזו מחזקת את הכליות" "תדמיינו כדור אור לבן או צהוב בבטן" "תנשמו אל הכליות" וכו'... אלו משפטים שאנחנו שומעים שוב ושוב בעולם הצ'י-קונג. הם עוזרים לכוון את התרגול, לפשט רעיונות מורכבים וליצור שפה משותפת. אבל האם כך התרגול באמת עובד? הבעיה מתחילה כאשר ההסברים הפשוטים הופכים למציאות עצמה. קל לחשוב שתהליך טיפוח הצ'י הוא רק אוסף של טכניקות: שאם רק נעמוד בצורה מסוימת אז המר

תסמונת מעי רגיש / רגיז (IBS - Irritable bowel syndrome) הוא אחת ההפרעות השכיחות ביותר במערכת העיכול. הוא יכול להתבטא בכאבי בטן, נפיחות, גזים, עצירות, שלשולים או שילוב ביניהם. פעמים רבות הבדיקות הרפואיות אינן מצביעות על ממצא חריג, אך האדם ממשיך לסבול מתסמינים המשפיעים על איכות חייו. ברפואה הסינית ההסתכלות על התופעה שונה. במקום להתמקד במעי עצמו, היא בוחנת את הגוף כמערכת אחת, שבה התנועה, הנשימה, הרגשות והאיברים הפנימיים קשורים זה בזה. כאשר אחד מהם יוצא מאיזון, השינוי מורגש בכל ה

'קלאסיקת נשימת העובר' (Tai Xi Jing) הוא טקסט דאואיסטי קצר מתקופת ימי הביניים, הנחשב לאחד מיסודות תרגול האלכימיה הפנימית (Nei Dan). האלכימיה הפנימית (Internal Alchemy) או ניי-דאן (בתרגום לסינית: 'האלקסיר הפנימי'), הוא תרגול מדיטטיבי שמטרתו להוות דרך להתעוררות רוחניות ולהתמזגות מחודשת עם הדאו (Dao). אחת הסיבות שאני משתף אותכם בטקסט הזה וגם באחרים, זה כי קריאה של הכתבים העתיקים הסינים, עוזרים לנו לחזור ולהיזכר במהות האמיתית של התרגול. הם משמשים כמצפן שמראה לנו את הכיוון הנכון שע

ברפואה הסינית העתיקה נאמר: 風者，百病之長也 Fēng zhě, bǎi bìng zhī zhǎng yě. "הרוח היא המקור למאה מחלות." זה אחד העקרונות החשובים שנכתבו בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב (Huangdi Neijing), שנערך לפני מספר אלפי שנים בתקופת שושלת האן ונחשב לספר היסוד והקדום ביותר של הרפואה הסינית המסורתית. הרוח נחשבת לפתוגן הראשון והמשמעותי ביותר, משום שהיא מסוגלת לחדור אל הגוף, להניע פתוגנים (גורמי מחלה) אחרים ולהפר את האיזון הפנימי. לכן נאמר שהיא המקור שממנו עלולות להתפתח מחלות רבות. בהמשך הספר נאמ