מאמרים

אחת השאיפות העמוקות ביותר של הדאואיזם אינה להיות חזק יותר, רוחני יותר או חכם יותר. השאיפה היא להפוך לאדם אמיתי. בספרות הדאואיסטית, ובמיוחד בכתביו של ז'ואנג דזה, מופיע שוב ושוב המושג האדם האמיתי (Zhēn rén). זהו אדם שחי בהרמוניה עם הדרך (דאו). אדם שגופו, הצ'י ותודעתו פועלים כאחד. הוא אינו נאבק בחיים ואינו פועל מתוך פחד, אגו או צורך להוכיח את עצמו, אלא מתוך נוכחות, פשטות וטבעיות. שלמות אינה אומרת שאין קשיים, פחדים או חולשות. היא גם אינה אומרת שהאדם יודע הכול או שאינו טועה. להפך.

הטיפוח הדאואיסטי לצ'י מתחיל בתרגול השקט (stillness), וגם בשלביו העמוקים ביותר הוא לעולם אינו נוטש אותו. בכל שלב של הדרך, השקט והדממה הוא התרגול המרכזי שמלווה את הכול. החל מבניית היסודות ועד לשלבי הזיכוך וההתמרה הגבוהים ביותר, כל התקדמות נשענת על השקט. מתרגלים רבים טועים לחשוב שהכניסה לשקט היא היעד הסופי, אך במסורת הדאואיסטית השקט הוא רק נקודת ההתחלה. הנחיות לתרגול השקט תרגול השקט אינו דורש תנוחות מורכבות. שמרו על הראש ועל עמוד השדרה זקופים, ועל הגוף נינוח וטבעי. ניתן לתרגל בע

'קלאסיקת נשימת העובר' (Tai Xi Jing) הוא טקסט דאואיסטי קצר מתקופת ימי הביניים, הנחשב לאחד מיסודות תרגול האלכימיה הפנימית (Nei Dan). האלכימיה הפנימית (Internal Alchemy) או ניי-דאן (בתרגום לסינית: 'האלקסיר הפנימי'), הוא תרגול מדיטטיבי שמטרתו להוות דרך להתעוררות רוחניות ולהתמזגות מחודשת עם הדאו (Dao). אחת הסיבות שאני משתף אותכם בטקסט הזה וגם באחרים, זה כי קריאה של הכתבים העתיקים הסינים, עוזרים לנו לחזור ולהיזכר במהות האמיתית של התרגול. הם משמשים כמצפן שמראה לנו את הכיוון הנכון שע

הרבה אנשים חושבים שהצ'י-קונג הוא תרגול תנועה. אבל אם זה היה כל הסיפור, היה מספיק לבצע כמה תנועות יפות כדי לקבל את כל היתרונות של התרגול. אז במה הצ'י-קונג באמת עוסק? אנחנו נוהגים לומר שהצ'י-קונג שמשמעותו "עבודה עם הצ'י" או "טיפוח הצ'י", מלמד אותנו לעבוד עם אנרגיית החיים שלנו - להזרים אותה, לאסוף אותה ולהתמיר אותה. אבל הסוד לכל זה, לא נמצא בתנועה עצמה, הוא נמצא במקום אחר - ביכולת שלנו לנהל את הקשב שלנו. יש משפט ידוע בעולם הצ'י-קונג: Yi Dao, Qi Dao לאן שהכוונה הולכת - לשם האנרגי

בפילוסופיה המסורתית, ג’ינג, צ’י ושן (精 氣 神) נקראים “שלושת האוצרות”. הם מייצגים שלושה רבדים של חיוניות, מהגופני ועד התודעתי. גם עבור אומני הלחימה, תהליך טיפוח שלושת האוצרות הוא חיוני, בדומה למתרגלי הצ'י-קונג והאלכימיה הפנימית. 1. ג’ינג (精) — התמצית הפיזית הג’ינג הוא הבסיס החומרי של הגוף. הוא מייצג את המבנה הפיזי ואת מאגרי האנרגיה הבסיסיים שלנו. באמנויות לחימה: מתבטא בחיוניות גופנית, עצמות חזקות וגידים גמישים. המטרה: לבנות "שלדה" יציבה. כאשר חסר ג’ינג, הגוף נראה חלש, לא יציב

המעגל המיקרו-קוסמי הנקרא גם המעגל הקוסמי הקטן או בסינית: Xiao Zhou Tian, הוא אחד התרגולים המרכזיים והעתיקים ביותר במסורת הדאואיסטית והצ'י-קונג. הוא מורכב מאיחוד של שני ערוצי אנרגיה ראשיים בגוף: 1. הערוץ השליט / המושל (Du Mai): העולה מהחיץ (הפרינאום), עובר דרך עמוד השדרה ומסתיים בחיך העליון. 2. ערוץ העיבור או התפקוד (Ren Mai): העולה מהחיץ (הפרינאום), דרך חלל הבטן, למרכז החזה, לצוואר ומשם לאזור הפה והחיך העליון. כאשר הלשון נוגעת בחיך העליון, נוצר "גשר" המחבר את שני הערוצים למעג

מקדשי רחוב קטנים כמו זה שבתמונה נפוצים מאוד בויטנאם, במיוחד באזורים עם השפעה של הקהילה הסינית המקומית. במרכז המקדש מופיע הסימן הסיני 神 (שן / Shén), שפירושו “רוח”, “אל” או “כוח רוחני”. במקרים רבים הוא אינו מתייחס לאל מסוים, אלא לנוכחות רוחנית כללית שמגינה על המקום. המבנה עצמו הוא מזבח רחוב, שמוצב בדרך כלל מחוץ לבית, לעסק או בסמטאות. לפי האמונה המקומית, לכל מקום יש ישויות או רוחות הקשורות אליו והמזבח משמש כאמצעי לכבד ולשמור איתן על הרמוניה. על המזבח ניתן לראות קטורת, נרות ומנחו

מפת האנרגטיקה הסינית השבוע העברתי מפגש של שלוש שעות לקבוצת תלמידים בקורס ההדרכה שלי, בנושא מפת האנרגטיקה הסינית. אחרי שלוש שעות של הסברים (וכל הכבוד להם שהחזיקו מעמד), מצאתי את עצמי מסכם את כל מה שנאמר במשפט אחד פשוט: תהליך טיפוח הצ'י בצ'י-קונג מתבסס על הקשב שלנו ועל היכולת של התודעה לנוח בתוך הגוף - באזור הדאן טיאן. הצ'י נבנה מתוך דממה, לא מתוך תנועה. התנועות חשובות מאוד - הן פותחות, מרככות ומאחדות את הגוף, ומאפשרות לתודעה להתכנס פנימה. אבל הן אינן מה שבונה את הצ'י עצמו. אחד