top of page

ג'ינג, תאי גזע והחליפה הפנימית של הגוף

13 באוג׳
זמן קריאה 5 דקות

כאשר אנחנו מתבוננים בגוף דרך הרפואה הסינית, אחד המושגים העמוקים והמעניינים ביותר להבנת תהליכי החיים, ההתפתחות וההתחדשות הוא המושג ג'ינג 精, שמשמעותו תמצית או זרע.


הסימנייה 精 מורכבת מסימניית האורז הלא מבושל 米, יחד עם 青, שמעניקה לה את הצליל.


ג'ינג נחשב לאחד משלושת האוצרות במודל האנרגטי הסיני - ג'ינג, צ'י ושן (Jing, Qi, Shen).


ג'ינג - מתייחס לאנרגיה הדחוסה והפוטנטית יותר, הקשורה לתהליכי גדילה, התפתחות, ריפוי והתחדשות.


צ'י - הוא האנרגיה הקלה והתפקודית יותר, שאיתה אנחנו פועלים ומתנהלים ביום-יום.


שן - הוא האנרגיה המעודנת והתודעתית, שבאמצעותה אנחנו מתקשרים עם העולם.


שלושת האוצרות הללו אינם מערכות נפרדות. הם נמצאים בתהליך מתמיד של התמרה: ג'ינג מותמר לצ'י, צ'י מותמר לשן, ושן מותמר בחזרה לג'ינג וכו'. שלוש מערכות הפועלות בסינכרון ובאינטגרציה מתמדת.


אפשר לומר שבשפת האלכימיה הסינית, המשמעות של ההתמרה של מערכת הג'ינג לצ'י נועדה בכדי להביא את הגוף לתפקוד אנרגטי גבוה יותר. לאחר מכן כשהגוף מתפקד באופן אופטימלי יש תהליך התמרה יותר גבוה ברמה התודעתית ומעבר לכך התהליך הופך להיות הרבה יותר רוחני ואבסטרקטי. שלב שלו הסינים קוראים: משן לריק ומריק חזרה לדאו.


את הג'ינג אפשר לחלק לשני סוגים:

ג'ינג שלפני הלידה וג'ינג שלאחר הלידה.


במסורת הסינית נהוג להבחין בין:

ג'ינג מולד - Pre-Heaven Jing (טרום שמים/לידה)

לבין ג'ינג נרכש - Post-Heaven Jing (לאחר שמים/לידה).


הג'ינג המולד, או "טרום שמים", קשור לפוטנציאל שקיבלנו מהורינו, ליסודות הבסיסיים של החיים, להתפתחות ולתשתית שממנה נבנה הגוף.

יש הטוענים שהג'ינג הזה אינו נוכח בגוף הפיזי.

אפשר להתייחס לזה כאל אינפורמציה שקבלנו לתוך החיים האלו.


הג'ינג הנרכש, או "לאחר שמים", קשור למה שאנחנו מייצרים, מזינים ומתחזקים במהלך החיים באמצעות מזון, נשימה, שינה, עיכול, תנועה ואורח החיים כולו.

הג'ינג הזה קיים בגוף שלנו.


כאשר אנחנו מסתכלים על המושג הזה דרך עיניים מדעיות, ובמיוחד דרך מודל תאי הגזע, נוצרת כאן אנלוגיה מעניינת.


תאי גזע הם תאים בעלי יכולת להתחדש ולהתחלק, וגם להתפתח לסוגים שונים של תאים. הם מהווים חלק חשוב ממערכת התחזוקה, הבנייה והתיקון של הגוף לאורך החיים.


תאי גזע עובריים נוצרים בשלבים המוקדמים של ההתפתחות ובעלי פוטנציאל רחב מאוד של בנייה והתפתחות. אפשר לראות כאן הקבלה רעיונית לתפקוד הג'ינג המולד, רק שתאי הגזע האלו אכן נמצאים בגוף הפיזי, בניגוד לג'ינג המולד שמתייחס יותר למהות אנרגטית הקשורה לפוטנציאל שלנו.


לעומתם, תאי גזע בוגרים נמצאים ברקמות הגוף לאחר הלידה ותפקידם הוא בעיקר לתחזק, לחדש ולתקן את הרקמות שבהן הם נמצאים. כאן ניתן לראות הקבלה יפב לג'ינג הנרכש.


כמובן, שאין משמעות הדבר שג'ינג היא מילה נרדפת לתאי גזע או שתאי גזע הם ג'ינג. מדובר בשתי שפות שונות המתארות את הגוף. אבל האנלוגיה מאפשרת לנו להתבונן בצורה חדשה על רעיון ההתחדשות או הריפוי.


יש לנו פוטנציאל שאיתו הגענו לעולם, ויש לנו גם יכולת להמשיך ולבנות, לתחזק ולחדש את עצמנו במהלך החיים.


דבר נוסף שחשוב לציין, זה שמערכת הג'ינג מקושרת גם לתפקודים הורמונליים בגוף ולא רק לתפקוד של תאי הגזע.


אז מה שוחק את מערכת ההתחדשות?


אחד הגורמים המרכזיים שעלולים לפגוע במערכות ההתחדשות הוא סטרס כרוני.


סטרס אקוטי הוא חלק טבעי ובריא מהחיים. הבעיה מתחילה כאשר מערכת הסטרס אינה חוזרת למצב של מנוחה והתאוששות. במצב מתמשך של דריכות משתנים תהליכים הורמונליים, מטבוליים, חיסוניים ועצביים, והגוף מתקשה להפנות משאבים לתחזוקה ולהתחדשות.


בשפה של הרפואה הסינית אפשר לומר שכאשר האדם נמצא זמן רב במתח, הוא משתמש במשאבים העמוקים יותר של הגוף (הג'ינג) כדי להתמודד עם המצב.


לכן כשאנחנו מדברים על שמירת הג'ינג, השאלה היא לא רק כיצד "לחזק" אותו, אלא גם כיצד להפסיק לבזבז אותו.


שינה טובה, תזונה איכותית, נשימה, תנועה, התאוששות והפחתת סטרס הם חלק מהיכולת שלנו לשמור על הג'ינג המולד והנרכש לאורך זמן.

או בשפה מדעית - לשמר כמותית ואיכותית את תאי הגזע.


אנלוגיה נוספת מאוד מעניינת קשורה לזרימת הג'ינג וזרימת תאי הגזע.


ברפואה הסינית אנחנו מדברים על כך שהצ'י, הדם והג'ינג או ליתר דיוק הצ'י המקורי (yuan qi) הנובע מהג'ינג, נעים בגוף דרך מערכת של נתיבים - ערוצים או מרידיאנים.


בביולוגיה המודרנית אנחנו יודעים שתאי גזע בוגרים יכולים להשתחרר אל מחזור הדם ולנוע דרך מערכת כלי הדם אל אזורים שבהם הגוף זקוק לתחזוקה או תיקון.


תאי גזע שמגיעים דרך מחזור הדם צריכים בסופו של דבר להגיע אל סביבת הרקמה שבה הם פועלים. לשם כך קיימת מערכת עצומה של כלי דם ההולכת ונעשית דקה יותר, עד לרשת הנימים.


אבל גודל תא גזע בוגר הוא כ-15 עד 30 או יותר מיקרון ואילו קוטר הנים הוא בין 5 ל-10 מיקרון. אז כדי שתאי הגזע יוכלו לעבור דרך הנימים, הם נאלצים לשנות את צורתם ולהדחק לתוך כלי הדם וגם כמובן להיעזר בכוח הדחיפה של זרימת הדם.


לכן, ככל שכלי הדם יותר גמישים, ככה תאי הגזע יכולים לעבור ולנוע בחופשיות רבה יותר בגוף. מכאן נוצרת אנלוגיה יפה למושג של "פתיחת הערוצים".


כאשר אנחנו מדברים בצ'י-קונג על פתיחת הגוף, אין הכוונה רק לפתיחה מכנית של המפרקים. פתיחה יכולה להיות יצירת תנאים שבהם התנועה, זרימת הדם, הנשימה, הנוזלים והתקשורת בין חלקי הגוף נעשים חופשיים יותר.


ככל שאנחנו עוברים מכלי הדם הגדולים אל הנימים הקטנים ביותר, אנחנו מגיעים עמוק יותר אל תוך הרקמה. במובן הזה, הפתיחה של הגוף עד לרמות העמוקות ביותר היא חלק מהיכולת של מערכת החיים כולה לזרום ולתפקד ואת זה אנחנו שואפים לטפח דרך תרגולי הצ'י-קונג.


תהליך זה קשור גם לרקמה המחברת, או במונחים שלנו לחליפה הפנימית / רקמת הצ'י או הפאשיה, היוצרת בגוף רשת רציפה של רקמות המקשרות בין המבנים השונים.


החליפה הפנימית היא חלק מהסביבה שבתוכה האיברים והרקמות מתפתחים, מקבלת ומעבירה עומסים מכניים, ומשתתפת בתקשורת ובארגון של הרקמות.


כבר במהלך ההתפתחות העוברית, רקמות החיבור והסביבה החוץ-תאית משתתפות באופן משמעותי ביצירת האיברים ובארגון הרקמות.


אפשר לדמיין את הגוף כרשת תלת-ממדית עצומה:


כלי הדם מביאים חומרים ותאים.

רקמת החיבור מארגנת את המרחב.

המערכת העצבית מעבירה מידע.

והתאים מגיבים כל הזמן לסביבה שבה הם נמצאים.


כאשר הרשת הזאת גמישה, ניידת ומוזנת היטב, היא מאפשרת תנאים טובים יותר לתפקוד הרקמות. כאשר היא הופכת נוקשה או פגועה, הסביבה התאית משתנה.


כאן ניתן להבין את הדמיון המעניין בין מודל הפאשיה לבין מודל המרידיאנים.


הרפואה הסינית מתארת את הגוף כרשת של קשרים, זרימה והשפעה הדדית. המרידיאן אינו רק קו העובר על פני הגוף, אלא חלק ממערכת יחסים בין אזורים, איברים, רקמות ותפקודים.


באופן דומה, הפאשיה מאפשרת לנו לראות את הגוף כרשת רציפה, שבה תנועה או עומס באזור אחד יכולים להשפיע על אזור אחר.


אין צורך לומר שהפאשיה והמרידיאנים הם ממש אותו הדבר. אלו שתי דרכי התבוננות שונות בגוף. אבל שתיהן מאפשרות לנו לראות את הגוף כרשת חיה ומחוברת ולא כאוסף של חלקים נפרדים.


אז איך תרגול הצ'י-קונג מתקשר עם תאי הגזע?


המטרה של הצ'י-קונג והטאי-צ'י הוא ליצור תנאים מתאימים לתהליכי התחזוקה וההתחדשות של הגוף.


במושגים הסיניים, אפשר לומר שאנחנו מטפחים את הג'ינג הנרכש (במונחים מדעים אפשר אולי לומר: את תאי הגזע והמערכת הורמונאלית)


אנחנו מרפים מתח מיותר, משפרים את איכות התנועה, פותחים בהדרגה את הגוף, מחזירים תנועה למקומות שהפכו נוקשים, נושמים באופן טבעי ומפחיתים דריכות.


התרגול מלמד אותנו ליצור את התנאים שבהם הגוף יכול לעשות את מה שהוא כבר יודע לעשות.


לכן טיפוח הג'ינג לפי המודל הסיני, הוא היכולת ללמוד כיצד לא לבזבז את מה שקיבלנו, ובמקביל להמשיך לבנות או לתמוך בו.


תאי הגזע הם חלק ממערכת ההתחדשות הביולוגית - הם מהווים את המפתח לתהליכי התיקון והריפוי בגוף.


לאורך השנים, תאי הגזע בגוף מזדקנים ומאבדים מכוחם. מספרם יורד, יכולת ההתחלקות שלהם נחלשת, והם מתפקדים פחות טוב בתיקון רקמות פגועות. תהליך זה גורם להאטת קצב ריפוי הפצעים, להיחלשות המערכת החיסונית ולעלייה בסיכון למחלות זקנה בגוף האדם.


לכן הרעיון של לטפח ולהתמיר את הג'ינג דרך התרגול, הוא בכדי לשמור לאורך זמן על היכולת של הגוף להתחדש, להסתגל ולחיות.


bottom of page