העקרון השישי בטאי-צ'י - יאנג צ'ן פו

העיקרון השישי מתוך עשרת העקרונות של יאנג צ'ן פו נקרא:

用意不用力 - Yòng Yì Bù Yòng Lì

ובתרגום לעברית: השתמש בכוונה ולא בכוח.

המשמעות הבסיסית של עיקרון זה היא שהתנועה בטאי-צ'י אינה נוצרת ממאמץ שרירי גס, אלא מהכוונה הפנימית ומהתודעה שמובילה את הגוף.

אפשר לתאר את התהליך גם כך:

Xin yi qi li

לב xin ⬅️ כוונה yi ⬅️ צ'י qi ⬅️ כוח li

1. הרצון ששוכן בלב מוביל את הכוונה

2. הכוונה מובילה את הצ'י

3. הצ'י מוביל את הגוף

ואכן, בתחילת הדרך כך הם הדברים, במיוחד בתהליך הלמידה של התנועות בסדרת הטאי-צ'י, אז נדרשת הכוונה להוביל את הגוף.

אך בהמשך, כשהגוף יפתח זכרון תנועתי ולא יהיה צורך לחשוב על התנועה, הכוונה תהפוך להיות איכות יותר פסיבית של הקשבה. קשיבות בשונה מכוונה, מאפשרת לנו להיות בנוכחות מלאה בזמן ביצוע התנועה.

בתוך המילה כוונה קיים וקטור - כיוון, שהוא מעבר לחווית הזמן של ההווה הנוכחי - הכאן ועכשיו.

זאת אומרת, שהכוונה שייכת למעשה לעתיד - לא להווה.

הכוונה נולדת כשיש רצון לנוע, לשנות, להשיג מטרה מסויימת. וזה נשמע לנו טבעי להשתמש בכוונה שלנו בתרגול, אבל היא למעשה סותרת את הרעיון העמוק ביותר בטאי-צ’י, שיש להיות נוכח באופן מלא - בכאן ועכשיו כי רק כך אפשר לשמור על הרמוניה וזרימה תמידית.

הנוכחות המלאה של הקשב, היא למעשה מה שמאפשרת למתרגל או לאומן הלחימה להסתגל ולהגיב באופן מידי לכל שינוי. כי לא קיימת אחיזה ברצון או בכוונה להשיג מטרה ספציפית. הוא פשוט נוכח ומגיב למה שקורה ברגע האמת.

במובן הזה, הכוונה האמיתית שעליה מדובר כאן היא בעצם איכות של הקשבה מאוד עמוק שמארגנת את הגוף ובונה את הצ'י בתוכו.

העיקרון הזה חשוב מאוד גם בתרגולי צ'י-קונג.

בשני המקרים, גם בטאי-צ'י וגם בצ'י-קונג, אנו לומדים לאפשר לגוף להוביל ולהגיב במקום להכריח אותו לפעול בכוח דרך המיינד שלנו.

המיינד אינו שואף להרמוניה, הוא שואף לשלוט ולהוביל ולכן יש להרפות את השליטה ממנו ולאפשר לצ'י להניע את הגוף. הצ'י הוא המורה...

לסיכום,

השימוש בכוונה בתרגולי הטאי-צ'י והצ’י-קונג קיימת במידה מסויימת, אך עיקר התרגול נשען על איכות הקשב והנוכחות. להקשיב לצ'י ולתת לו לזרום.

כמובן שעלינו לשחרר מתח שרירי בגוף, כדי שנוכל לאפשר לצ'י מרחב זרימה.

הגישה הזו זהה לתפיסה הדאויסטית - בדומה למה שנכתב בדאו דה ג'ינג, על עשייה ללא עשייה או עשייה ללא שליטה (wei wu wei) - לאפשר לדברים לקרות באופן טבעי ולהרפות מהצורך בשליטה.