שלושת השערים בתרגול אלכימיה פנימית - ספי הטרנספורמציה.

במסורת הסינית העתיקה של האלכימיה הפנימית (Neidan, 內丹), הדרך לשינוי פנימי מתוארת לעיתים קרובות כעלייה של אנרגיה לאורך הציר המרכזי של הגוף - נתיב רצוף באתגרים וספים עדינים הנקראים שלושת השערים (三關 San Guan). שערים אלו מייצגים גם חסימות אנרגטיות וגם שלבים התפתחותיים חשובים בדרך הפנימית.

מהם שלושת השערים?

שלושת השערים הם ציוני דרך מטפוריים ואנרגטיים לאורך מרידיאן השליטה (Du Mai), העובר לאורך עמוד השדרה. במסורת הניי-דאן (אלכימיה פנימית), הם מזוהים עם אזורים מסוימים בגוף שבהם האנרגיה נתקלת בהתנגדות.

לפי התאוריה של הניי-דאן, הצ'י נאסף ומצטבר בדאן טיאן התחתון (שדה האלקסיר התחתון) וממנו הוא זולג אחורנית לעצם הזנב ומתחיל לטפס מעלה, עד שהוא מגיע להזין את הראש. בתהליך זה, האנרגיה מותמרת והופכת להיות מגסה וארצית לעדינה ומזוקקת מאוד.

שלושת השערים האם:

1. ווי לו גוואן (尾閭關) שער הזנב:

ממוקם בעצם הזנב (עצם העוקץ). כאן מתחילה אנרגיית האש של הכליות ("מינג מן" - שער הגורל) לבחוש ולהתעורר. לרוב, שער זה חסום (אפשר גם לומר שהוא 'קר') עקב מתחים כרוניים, פחדים או טראומות בלתי פתורות.

כשהדאן טיאן התחתון מתמלא, הצ'י באופן טבעי יזלוג ממנו לכיוון שער הזנב ויתחיל לטפס מעלה בעזרת האש של המינג מן. מכאן שעבודה על הדאן טיאן התחתון (dan tian gong), הכוללת ישיבה שקטה, נשימות הפוכות ותרגולים נוספים, יובילו לתהליך של איסוף יותר צ'י, ניתוב שלו לעמ"ש ופתיחה של המינג מן.

2. ג'יה ג'י גוואן (夾脊關) שער עמוד השדרה:

ממוקם באמצע הגב, באזור שבין השכמות, מול מרכז הלב, באזור נקודת הדיקור Du 11 - הנקראת שן דאו (דרך הרוח). שער זה קשור לטיהור רגשי ולהתמרה של ה-שֵן (הרוח / spirit). השער הזה דורש להתמיר רגשות למעלות (virtue), לפתוח את הלב ואת התודעה ומכאן שהוא קשור לדאן טיאן האמצעי.

ישנן תשע מצוות או פרקטיקות בדאויזם (jiǔxíng 九行), המהוות את תמצית עקרונות - הדאו דה ג'ינג (ספר הדרך והסגולה).

1. לתרגל אי-עשייה (זרימה והרמוניה, להשתחרר מהנסיון לשלוט) (xíng wúwéi 行無為)

2. לתרגל רכות וחולשה (גמישות ואי התנגדות) (xíng róuruò 行柔弱)

3. לתרגל שמירה על הנקבי (איכות יינית של קבלה) (xíng shǒucí 行守雌)

4. לתרגל היות חסר-שם (בלי הגדרות - אגו) (xíng wúmíng 行無名)

5. לתרגל בהירות ושקט פנימי (דממה, קשיבות ונוכחות) (xíng qīngjìng 行清靜)

6. לתרגל עשית מעשים טובים (נדיבות, לראות את האחר) (xíng zhǔshàn 行諸善)

7. לתרגל היות חסר-תשוקה (לראות את כל היש, להשתחרר מהרצון למלא ולהשיג עוד, לא להאחז) (xíng wúyù 行無欲)

8. לתרגל לדעת מתי לעצור ולהסתפק (גבולות, לדעת להסתפק ולהכיר תודה ביש) (xíng zhīzú 行知止足)

9. לתרגל כניעה ונסיגה (לתת כבוד וזכות קדימה, לאפש ולא לכבוש) (xíng tuìràng 行退讓)

אפשר לסכם אותם במילים האלו:

1. חוסר מאמץ

2. השתנות (גמישות)

3. קבלה

4. ריקות (ממושגים והגדרות)

5. שלווה

6. נדיבות (פתיחות)

7. אי-היקשרות (לרצון)

8. הודיה והסתפקות

9. כבוד לאחר

3. יו ג'ן גוואן (玉枕關) שער כרית הירקן:

ממוקם בבסיס הגולגולת (בסביבות הנקודה Du16). כאן האנרגיה העולה מתקרבת לראש ולדאן טיאן העליון. שער זה שייך לטיהור התודעה, לפיתוח בהירות פנימית ולתחושת חיבור עם הקוסמוס. זה למעשה תהליך החזרה של השן (הרוח/spirit) לחיבור עם הריקות ולדאו.

במילים פשוטות יותר, בשלב הזה המיינד/אגו מאבד לחלוטין מכוחו, הוא הופך להיות 'כנוע' ולא משתלט (יש היגידו שזה שלב בו האגו - האני הכוזב, מת), עכשיו הרוח הנשגבת (spirit) יכולה לבוא לידי ביטוי באופן אותנטי ושלם.

דמיינו עיגול המייצג את הספיריט, ומסביבו עוד עיגול המייצג את המיינד. העיגול של הספיריט כלוא בתוך העיגול של המיינד ורק כשהמיינד מאבד מכוחו ונסדק, יכול להופיע חריץ שיאפשר לאור של הספיריט להשתחרר החוצה לעולם.

המשמעות של שלושת השערים:

השערים אינם רק מיקומים אנטומיים, הם סמלים לתהליכים פנימיים עמוקים. הם קשורים לתהליך ההתמרה של שלושת האוצרות - בין ג'ינג לצ'י לשן (jing qi shen). תהליך זיקוק ועידון האנרגיה בגוף.

לכן נאמר שהשער הראשון מייצג התמרה בין הג'ינג (אנרגית היצירה) לצ'י (אנרגיה החיים), ובשער השני בין הצ'י (אנרגית החיים) לשן (לרוח הנשגבת), ובשער השלישי בין השן (הרוח הנשגבת) לריק ולדאו.

כל שער מסמן שלב של עליה וצמיחה. כשהשערים חסומים, האנרגיה נתקעת, הנפש מתבלבלת, והצמיחה נעצרת. כשהם פתוחים, נפתח מעבר טבעי לאנרגיה העולה, והמודעות עולה עמה.

כיצד פותחים את השערים?

הפתיחה איננה בכוח, אלא דרך טיפוח פנימי מתמשך:

1. יישור פנימי של הגוף:

באמצעות תרגול צ'י-גונג וטאי-צ'י יוצרים יישור של הגוף כך שהאנרגיה תוכל לזרום מעלה. עמ"ש מתארך ונפתח בזכות ההרפייה של האגן, יישור הקודקוד, הרפיית המתח השרירי בגוף, הפחתת סטרס ועוד.

2. נשימה וכוונה עדינה:

שימוש בנשימה עדינה ובכוונה מרוכזת כדי להרחיב את הנתיב. במילים אחרות, עבודה עם החליפה הפנימית - רקמת הצ'י.

3. שקט ונוכחות:

השערים נפתחים בנוכחות עמוקה ומדיטטיבית, לא על ידי מאמץ. השקט הפנימי מאפשר להם להתרכך ולהיכנע - שחרור האחזויות ומערכות אמונה, התמרת רגשות למעלות ועוד.

שלושת השערים בתרשים: 'מפת הגוף הפנימי' - Nei Jing Tu (內經圖).

ה-Nei Jing Tu, "מפת הגוף הפנימי", הינו תבליט דאואיסטי מקודש, המתאר את הנוף הפנימי של תרגול האלכימיה. סביב כל שער בתרשים, מופיעים סמלים אלכימיים: קדירות, דמויות המזקקות אליקסיר, ודימויים מן הטבע.

כולם מסמלים שלבים בדרך השינוי.

ההבדל בין פתיחת השערים לבין תרגול המעגל המיקרו-קוסמי:

חשוב להבחין בין "פתיחת שלושת השערים" לבין "הפעלת המעגל המיקרוקוסמי" (小周天 Xiao Zhou Tian):

המעגל המיקרוקוסמי הוא תרגול שבו הצ'י נע לאורך המרידיאנים של ה-du (החוצה האחורי) וה-ren (החוצה הקדמי). ז"א שהצ'י עולה בגב ויורד מקדמת הגוף. התרגול מנקה ומחזק את הערוצים אך אינו בהכרח מביא להתמרה פנימית עמוקה אם נעשה רק ברמה חיצונית באמצעות דמיון.

פתיחת שלושת השערים היא תהליך מתקדם של אלכימיה פנימית, הדורשת שינוי תודעתי ואנרגטי עמוק - טיהור והתמרה של שלושת האוצרות (ג'ינג, צ'י, שן).

כלומר, המעגל הוא הנתיב, אך השערים הם הספים. ניתן להניע את הצ'י במעגל במשך שנים, אך אם אין עבודה פנימית אמיתית, השערים לא ייפתחו.

יש הרואים במעגל המיקרוקוסמוס כתרגול מקדים לפתיחה של שלושת השערים, ואז הוא אינו "מתבצע" עם הדמיון כלל. עובדים על בנייה של הצ'י בגוף, פתיחת הערוצים מבפנים ואז הוא מתחיל להתעורר.

לסיכום:

שלושת השערים אינם רק חסימות אנרגטיות - הם הזמנות להתפתחות. כל שער דורש יותר הרפיה, נוכחות והעמקה. פתיחתם איננה הישג טכני, אלא גילוי, שהצ'י האמיתי נע מתוך השקט, לא מתוך מאמץ.

בתרגול ניי-דאן, איננו "פותחים" את השערים, אנו נהיים למרחב שבתוכו הם נפתחים מעצמם.

תוכנית התרגול השבועית במנזר הצ'י-קונג תעביר אותכם תהליך הדרגתי שבו הגוף יפתח, יתרכך, יתאחד, מרכז הלב יפתח, הדאן טיאן יבנה ויתמלא, היכולת לשחרר האחזויות ומערכות אמונה תתעצם ותהליך פתיחת שלושת השערים תהיה לכם מובנת וטבעית. התמידו בתרגול, התמסרו לדרך, חקרו וסמכו עליה.

תרשים של ה Nei jing tu: תלחצו כדי להגדיל