הסוד החבוי מאחורי תנועת הצ’י

רבים מהמתרגלים בצ’י-קונג אינם מודעים לאופן שבו הצ’י או האנרגיה נעה בתוך גופם. הם מניחים שהתנועה הפיזית כשלעצמה תגרום לאנרגיה לזרום, אך למעשה נדרש מרכיב נוסף: הכוונה. הכוונה היא זו שמעוררת את תנועת הצ’י על ידי יצירת הפרשי לחצים בגוף.

בדומה לנוזלי הגוף, גם הצ’י נע באופן טבעי מאזורים של לחץ גבוה ללחץ נמוך או במונחים הסיניים: מהמלא אל הריק. לכן, במהלך התרגול חשוב לטפח מודעות לשינויי הלחץ הפנימיים, זוהי הדרך שבאמצעותה האנרגיה מתחילה לנוע ולהתאזן.

התנועה משנה את מרכזי הלחץ בגוף, והצ’י כאילו “מתפמפם” בתוכו, בדומה למערכת הידראולית עדינה. עם זאת, יש להיזהר מהרפיה עודפת, מצב שבו הגוף פשוט “נשמט” ללא תחושת שינוי או דינמיקה פנימית, שכן אז הזרימה נחלשת והצ’י מתקשה לפרוץ חסימות.

מצד שני, גם הגברת לחץ מוגזמת עלולה לגרום לתופעות לא רצויות. האיזון הנכון הוא מפתח לתרגול שבו האנרגיה נעה באופן טבעי ומאוזן.

הבנה זו היא הבסיס לתהליך ההרחבה והאיגוד של החליפה הפנימית - רקמת הצ'י. לפי מודל חמשת השלבים של מנזר הצ'י-קונג.