העקרון הראשון בטאי-צ'י - יאנג צ'ן פו

העיקרון הראשון מתוך עשרת העקרונות של הטאי-ג'י צ'ואן שניסח יאנג צ'ן פו - Yang Chengfu נקרא:

Xu Ling Ding Jin (虚灵顶劲)

Empty spirit lifting the crown

אפשר לתרגם את המשפט לעברית:

'ריקות ורוח המעלות את קודקוד הראש'

הרעיון הבסיסי הוא תחושה עדינה של התארכות בקודקוד הראש, כאילו חוט דק מושך אותו בעדינות כלפי מעלה. חשוב להבין שלא מדובר בפעולה שרירית. אין צורך להרים את הראש, למתוח את הצוואר או ליישר את הגב בכוח. להפך. העיקרון מתאר מצב שבו הגוף נשאר רפוי ומשוחרר או תלוי מכתר הראש, ומתוך הרפיון הזה נוצרת התארכות טבעית של הציר האנכי.

כאשר הסנטר נכנס מעט פנימה והעורף מתארך, עמוד השדרה יכול להסתדר בצורה טבעית יותר. החוליות נערמות זו על גבי זו, כמו שרשרת פנינים התלויה אנכית. במצב כזה הצוואר נשאר רפוי, הכתפיים אינן ננעלות, והגוף כולו מקבל תחושה של קלילות ויציבות בו זמנית.

נהוג להסביר את העיקרון הזה גם דרך הדימוי של חיבור בין שמיים וארץ. קודקוד הראש מתארך כלפי מעלה בעוד הגוף שוקע כלפי מטה - תנועה של עליה וירידה או ציפה מעלה ושקיעה מטה .

התוצאה היא ציר מרכזי ברור, שמאפשר לתנועה ולצ׳י לנוע בחופשיות דרך הגוף. כאשר הראש קורס קדימה או מתקשה, המבנה כולו מאבד את האיזון והזרימה נפגעת.

כאשר הגוף משחרר את המשקל כלפי מטה, במיוחד דרך האגן והמותניים, מופיעה באופן טבעי תחושת קלילות בקודקוד הראש. ההרמה של הקודקוד אינה פעולה מקומית של הראש אלא ביטוי של ארגון פנימי של כל הגוף ושל מבנה אלסטי וחי.

לעיתים מקשרים את העיקרון גם לנקודת הכתר 'מאה המפגשים' - Baihui בקודקוד הראש ולתחושה של פתיחות ועדינות באזור זה. כאשר הקודקוד מתארך בעדינות והגוף שוקע מטה, עמוד השדרה מקבל תחושה של עמוד תלוי בין שמיים וארץ, דבר שמאפשר זרימה טובה יותר של הצ'י לאורך הציר המרכזי.

בסופו של דבר, העיקרון הזה אינו פעולה של הראש. הוא תוצאה של ארגון נכון של כל הגוף.

למעשה זה תוצר של תהליך גופני ואנרגטי הדרגתי שמתפתח דרך התרגול ולא איכות שניתן להשיג אותה באופן יזום דרך טכניקה מסויימת.

התחושה היא בו זמנית של השתרשות כלפי מטה ושל קלילות כלפי מעלה, וזהו אחד העקרונות החשובים לתרגול נכון של הטאי-ג'י צ'ואן.

המילה Ling (灵) מורכבת ממספר רכיבים גרפיים שמרמזים על המשמעות המקורית שלה. בכתיבה המסורתית היא נכתבת 靈, ובכתיבה המפושטת הנהוגה בסין כיום היא נכתבת 灵.

בכתב המסורתי 靈 הסימניה מורכבת משלושה חלקים עיקריים:

雨 - גשם

בחלק העליון של הסימניה.

בסימניות סיניות רבות גשם קשור לכוחות טבע, שמיים או תופעות שמימיות.

巫 - שאמאן / מתווך בין שמיים וארץ

בתרבות הסינית הקדומה ה־巫 היה אדם שמתקשר עם כוחות רוחניים.

口 (שלוש פעמים) - פה / ביטוי / קריאה

מופיעים שלושה פיות, שמסמלים לעיתים תפילה, קריאה או תקשורת.

כאשר מחברים את הרכיבים האלה מתקבלת תמונה תרבותית קדומה: מין תקשורת או תגובה חיה בין האדם לכוחות השמיים. לכן המשמעות של הסימניה קשורה לרוחניות, חיות, רגישות ויכולת תגובה.