מודל 5 השלבים של מנזר הצ'י-קונג ופתיחתו של המעגל הקוסמי הקטן

מודל 5 השלבים הוא מודל המתאר תהליך של שינוי אנרגטי, שדרכו הערוצים נפתחים, הצ'י זורם ונאגר בליבה - בדאן טיאן התחתון.

ניתן לתאר את זה כ-'משפך אנרגטי' שאנחנו רוצים ליצור דרך התרגול.

כשמספיק צ'י נאסף בדאן טיאן, הצ'י יוכל לזלוג החוצה לתוך ערוץ מיוחד הנקרא Du Mai (הממוקם לאורך עמוד השדרה) ודרכו יטפס מעלה לכיוון הראש - למוח (הנקרא גם: "ים מח העצם"). בהמשך הוא ישקע מטה דרך ערוץ הנקרא Ren Mai (החולף בקדמת הגוף) בחזרה לדאן טיאן התחתון.

סגירת המעגל בין הערוץ האחורי לקדמי, יוצר את "המעגל הקוסמי הקטן". זהו תהליך המגביר את החיוניות והתפקוד של הגוף ומאפשר לאנרגיה סירקולציה מיטבית. תהליך המיעל את כלכלת האנרגיה בגוף ברמות הכי עמוקות.

לכן, מטרת התרגול בצ'י-קונג הוא לנתב את הצ'י למרכז - לדאן טיאן התחתון. לאפשר לו לזרום ולשקוע לליבה. בדומה לנהרות שזורמים לתוך הים.

הטרנספורמציה הזו מתבססת על שתי קלסיקות או כתבים עתיקים:

Yi jin jing - קלסיקה לשינוי הגידים והשרירים

Xi sui jing - קלסיקה לשטיפת מח העצם

אפשר לדייק ולומר שמודל 5 השלבים, משקף את תהליך השינוי של הגידים והשרירים הyi jin jing.

תהליך שבו הגוף משתנה ברמה הפיזיולוגית ומתחיל לתפקד ברמת חיוניות גבוהה יותר.

אפשר לתאר את זה כתהליך ההתמרה בין תמצית לאנרגיה - Jing to Qi, של שלושת האוצרות.

ואילו תהליך שטיפת מח העצם מתייחס לתהליך מתקדם יותר של ההתמרת האנרגיה בגוף לתודעה, מה שנקרא גם אלכימיה פנימית או ניי-דאן בסינית. תהליך התמרה של אנרגיה לרוח - Qi to Spirit, במודל שלושת האוצרות.

מודל חמשת השלבים של מנזר הצ'י-קונג,

מורכב מ-5 שלבים:

1. להאריך ולמתוח את הגוף

2. לרכך את הגוף ואת המפרקים

3. להרחיב ולאגד את החליפה הפנימית

4. לפתוח את מרכז הלב ולהשקיט את הנפש

5. לבנות את המרכז - דאן טיאן גונג

שלושת השלבים הראשונים:

1. להאריך ולמתוח את הגוף

2. לרכך את הגוף והמפרקים

3. להרחיב ולאחד את החליפה הפנימית

הם כולם תהליכי 'פתיחה' של הגוף.

השלב הראשון עוסק בפתיחה וריווח של השרירים והגידים.

השלב השני עוסק בפתיחה וריווח של המפרקים או כל אזורי החיבור הקיימים בגוף.

השלב השלישי עוסק בפתיחה ובריווח של החליפה הפנימית או הרקמה המחברת (הפאשיה), הנקראת גם: רקמת הצ'י.

רקמה העוטפת את כל הגוף, דרכה הצ'י זורם.

לאחר שפתחנו והריווחנו את הגוף בשכבות השונים:

1. שרירים וגידים

2. מפרקים

3. רקמה מחברת

אז למעשה הפרדנו בין כל החלקים בגוף.

ועכשיו הגוף 'פתוח' ולא 'דבוק' יחדיו.

כל חלק וחלק משוחרר ויכול לנוע בנפרד.

בשלב הבא הרביעי במספר, אנחנו פותחים את מרכז הלב ומשקיטים את הנפש. משמע, שאנחנו יכול להרפות מרובד עמוק יותר, הייתי אומר שכאן אנחנו עוסקים יותר בהרגעה של מערכת העצבים ומאפשרים לרגש להתחלף ולנוע. הגוף למעשה נכנס למצב רגיעתי עמוק.

בשלב החמישי כשהכל פתוח והמערכת עצבים מאוד רגועה, הצ'י יוכל לזלוג פנימה ומטה ולשקוע בליבה, במרכז המסה, ולהתאסף בו. מה שנקרא: למלא את הדאן טיאן או לבנות את המרכז.

ומכאן יתחיל תהליך טבעי של יציאת הצ'י מהדאן טיאן לכיוון הערוץ האחורי ובהמשך המעגל הקוסמי הקטן יפתח. תהליך זה הוא מאוד מתקדם ויקרה רק בתנאי ויש מספיק צ'י בדאן טיאן התחתון.

אז לסיכום:

הצ'י-קונג מעביר אותנו תהליך פיזיולוגי של 'פתיחה' ו'ריווח' כדי שהצ'י יוכל לנוע ולהצטבר בגוף. הרעיון הזה מבוסס על עקרונות ה-yi jin jing, הקלאסיקה לשינוי הגידים והשרירים.

אך לעיתים נשאלת השאלה:

למה למתוח ואז לרכך?

מדוע הסדר הזה?

ומה המשמעות של 'מתיחה' ו'ריכוך'?

"אנחנו נמתחים, מאריכים ופותחים את הגוף - את השרירים והגידים כדי להעניק מקום ומרחב ומרפים את המפרקים כדי לאפשר לצ’י לזרום."

תפקיד המתיחה או יותר נכון הארכת הגוף או פתיחת השרירים והגידים: היא לרווח את הגוף. ליצר הפרדה בין כל החלקים הדבוקים וכך להגדיל את המרחב הפנימי בין הרקמות. זו גם רמת הכוונה שעלינו להחזיק בעת התרגול.

תפקיד השלב השני של ריכוך הגוף והמפרקים: הוא להעביר את תשומת הלב לתוך הגוף (עכשיו שהוא יותר מרווח), ואז יהיה ניתן גם לרווח את המפרקים - אזורי החיבור בגוף, בשלב הזה הצ'י יוכל להשתחרר ולזרום טוב יותר.

והשלב השלישי - להרחיב ולאגד את החליפה הפנימית: זה השלב שבו הרקמה המחברת (החליפה הפנימית / רקמת הצ'י) נפתחת ומתרחבת עוד יותר, כמו בלון, המעניקה מרחב גדול יותר לתנועת הצ'י וגם יכולה להכיל בתוכה יותר צ'י.

אז בשלושת השלבים הראשונים אנחנו:

פותחים-מרווחים

מרככים-מרפים

ומרחיבים-מאגדים

כאנלוגיה לכביש:

שלב 1:

להאריך ולמתוח את הגוף:

מפנים את הדברים שחוסמים את הכביש, הגורמים לפקק.

שלב 2:

לרכך את הגוף והמפרקים:

הצמתים נפתחו, הרכבים יכולים לנוע בכביש.

שלב 3:

להרחיב ולאגד את החליפה הפנימית:

מרחיבים את הכביש עוד יותר ומאפשרים ליותר רכבים לנוע דרכו. הכביש הופך להיות מכביש צר לרחב יותר. מנתיב אחד לשלושה נתיבים.

זה תהליך של פתיחת הגוף מרמה שטחית לעמוקה יותר, מהשרירים ועד לערוצים עצמם. זה גם תהליך אנרגטי-רגשי של שחרור מהרובד השטחי לעמוק יותר. הכל כדי להביא בהמשך את המודעות למרכז, לליבה ולישב אותה שם.

בהמשך שהצ'י כבר זורם וזולג מטה כי מערכת הגוף-נפש רגועה, משוחררת ופתוחה יותר, הצ'י יוכל להצטבר ולהתאסף בדאן טיאן התחתון.

המודעות תשקע, הנשימה תשקע, מרכז הכובד ישקע - הכל יצטבר בליבה. שלושת המרכיבים יתאחדו יחדיו במרכז המסה ונתכנס לדממה עמוקה יותר - מתוך היין יוולד היאנג.

וכך, יחד עם טכניקות ספציפיות כמו נשימה הפוכה, פתיחה של כף היד (לאו גונג) ותנועות מוגדרות, הדאן טיאן יתחיל להבנות ולהתמלא.

בסופו של דבר התהליך של מודל 5 השלבים יוליך את האנרגיה למרכז המסה ויביא איתו איכות פנימית של קרקוע, השתרשות, טעינה אנרגטית ועוד המון דברים חיובים. הגוף והנפש יתפקדו באופן יעיל יותר ונצבור יותר אנרגיה.

בהמשך הצ'י יזלוג פנימה לערוצים המופלאים, לערוץ השליט האחורי (Du Mai), דרכו הוא יתחיל לטפס מעלה למוח (ים מח העצם). הוא יצטרך לעבור דרך שלושת השערים הממוקמים בעמוד השדרה.

משם יווצר שינוי פיזולוגי אנרגטי עמוק יותר שהסינים מתארים כיצירה של תמצית (Jing) המתבטאת בין היתר כמתיקות בטעם הנוזלים בגוף, ספציפית ברוק. נוזל מתוק זה, המכיל תמצית איכותית מאוד נקרא: נוזל הג'ייד.

התמצית הזו תשקע בחזרה מטה לליבה - לדאן טיאן דרך הערוץ הקדמי בגוף הנקרא Ren mai (ערוץ העיבור) וכך יווצר המעגל הקוסמי הקטן.

ישנם עוד תהליכים פנימיים המתרחשים כמו יניקת התמצית (היאנג הטהור) מהאזור התחתון ביותר בגוף, הנקרא מפגש היין (Hui Yin), כדי שהוא יוכל לנוע דרך הערוץ האחורי מעלה למוח. על תהליכים אלו ועוד, אני מרחיב במסגרת השיעורים במנזר.

את כל הידע הזה תוכלו לחוות ולהבין יותר לעומק דרך תרגול התוכנית השבועית של שנה א' ו-ב' במנזר הצ'י-קונג.

תזכרו:

תרגולי הצ'י-קונג הקיימים תפקידם היא רק אחת - לפתוח את הגוף, לבנות את הצ'י, לאסוף אותו, ולנתב אותו וכך לפתוח את המעגל הקוסמי הקטן.

מה שמוליד שינוי ברמת החיוניות של המתרגל ומרחיב את המודעות שלו למעבר.