אוסטאופורוזיס וצ'י-קונג

דילול עצם או בשמה הרפואי אוסטאופורוזיס, מתייחסת למצב שבו צפיפות העצם יורדות ולכן העצמות נעשות חלשות ושבירות יותר.

לרוב אין תסמינים בשלבים הראשונים, ולעיתים הוא מתגלה רק לאחר שבר או בבדיקת צפיפות עצם.

המצב שכיח יותר עם העלייה בגיל, במיוחד לאחר גיל המעבר, אך מושפע גם מתזונה, פעילות גופנית, הורמונים ואורח חיים.

ברפואה הסינית העצמות משתייכות למערכת הכליות (מערכת אנרגטית רחבה שאינה מתייחסת רק לאיבר הכליות). לכן, כאשר עובדים עם מצבים של חולשת עצם, טיפולים באמצעות דיקור סיני וצמחי מרפא יתמקדו פעמים רבות בחיזוק ותמיכה במערכת הזו.

אבל לצ׳י-קונג יש גם היבט נוסף ומעניין מאוד.

כאשר אנו מתרגלים צ׳י-קונג ונכנסים להרפיה מודעת, אנחנו לא "משחררים כוח", אלא משנים את הדרך שבה הגוף נושא עומסים. במקום שהשרירים יחזיקו את הגוף דרך כיווץ והתנגדות, הגוף מתחיל לאפשר לכוח הכבידה ולמשקל לעבור דרכו בצורה יעילה, רציפה ורכה יותר וכאן גם נכנסת לתמונה הפאשיה.

הפאשיה היא רשת רציפה של רקמת חיבור העוטפת את השרירים, האיברים, העצמות ומחברת בין כל חלקי הגוף. במסורות רבות של עבודה פנימית כמו בצ'י-קונג, אפשר לראות בה את רקמת הצ׳י או החליפה הפנימית של הגוף. זו הרקמה שמאפשרת תחושת אחדות, הולכת כוח, תחושת נפח וחיבור בין המרכז לפריפריה. אפשר להקביל אותה גם למודל של המרידיאנים ברפואה סינית, שדרכם הצ'י או האנרגיה זורמת הגוף.

כאשר השרירים מרפים, חלק גדול יותר מהעומס עובר דרך רשת הפאשיה. הפאשיה נמתחת, מתארכת ומוליכה את כוחות המשקל והתנועה לאורך כל הגוף בצורה אינטגרטיבית.

ומה שמרתק הוא שהפאשיה אינה מסתיימת מחוץ לשלד. היא מתחברת באופן רציף אל הפריאוסטאום, קרום העצם העשיר בעצבים, כלי דם ותאי בקרה. לכן הכוחות המכניים שנוצרים בזמן תנועה, נשימה ועמידה בצ׳י-קונג מועברים גם אל העצם עצמה.

היום אנחנו יודעים מתחום הביומכניקה שעצם היא רקמה חיה שמגיבה לעומס. כאשר מופעל עליה עומס מתון ומתמשך, נוצר עיוות זעיר במבנה הקולגן שבתוכה. תהליך זה קשור בין היתר לאיתותים חשמליים ותאיים (תופעה המכונות פיזואלקטריות), שמעודדים פעילות של תאים בוני עצם - אוסטאובלסטים ומסייעים בשימור ובהתחדשות של רקמת העצם.

במילים יותר פשוטות זה התהליך:

1. הרפיית השרירים

2. העברת עומס לפאשיה - רקמת הצ'י

3. הולכת כוח אל העצם

4. תגובה ביולוגית

5. תמיכה בבנייה של השלד

צ׳י-קונג אינו "מחדיר סידן" לגוף, אלא עשוי ליצור תנאים טובים יותר לתנועה, לחלוקת עומסים ולגירוי מכני עדין של המערכת השלדית.

זו גם אחת הסיבות שבתרגול מסורתי מדגישים כל כך הרבה עקרונות כמו הרפיה, השתרשות, עמידה נכונה ותנועה איטית, כי הם מלמדים את הגוף לשאת כוח בצורה חכמה יותר.

וכמובן, במצב של אוסטאופורוזיס משמעותי, צ׳י-קונג אינו תחליף לאבחון או טיפול רפואי, אלא יכול להשתלב כחלק מגישה רחבה יותר לבריאות העצם.