העקרון השני בטאי-צ'י - יאנג צ'ן פו

העיקרון השני מתוך עשרת העקרונות של הטאי-צ'י שניסח יאנג צ'ן פו נקרא:

Han Xiong Ba Bei 含胸拔背

וניתן לתרגם אותו לעברית כ'אסוף את החזה והרחב את הגב'. עיקרון זה עוסק בארגון נכון של החזה והגב והוא מרכיב חשוב במבנה הגוף בתרגול של הטא-צ'י והצ'י-קונג.

המשמעות של העיקרון אינה לכווץ את החזה או לעגל את הגב בכוח, אלא ליצור מבנה טבעי שבו החזה נשאר רך ומשוחרר מעט פנימה, בעוד הגב מקבל תחושה של התרחבות והתארכות. כאשר החזה בולט קדימה, הכתפיים ננעלות והנשימה נעשית שטחית יותר. לעומת זאת, כאשר החזה משתחרר בעדינות פנימה, הגב יכול להיפתח ולהתרחב.

התרחבות הגב מאפשרת לעמוד השדרה להתארגן בצורה יציבה וגמישה יותר. התחושה היא כאילו הגב מתרחב לכל הצדדים, במיוחד באזור שבין השכמות.

מבחינה אנרגטית נהוג לומר שכאשר החזה משוחרר והגב נפתח, הצ'י יכול לשקוע מטה בצורה טבעית יותר. ללא שחרור החזה הצ'י אינו שוקע, ואינו יכול להיאסף במרכז הגוף. כאשר החזה מתוח או מורם מדי, האנרגיה נוטה להישאר באזור החזה והכתפיים. לעומת זאת, כאשר החזה רך והגב מתרחב, נוצרת תחושה של מרכז יציב והצ'י יכול להתכנס ולהיאסף בצורה טבעית.

יש כאן גם עיקרון מבני חשוב נוסף: שקיעה מקדימה ועלייה מאחור. החלק הקדמי של הגוף מתרכך ושוקע מעט פנימה, בעוד שהגב מתרחב ומתרומם בעדינות. הדינמיקה הזו יוצרת איזון בין החלק הקדמי והאחורי של הגוף, ומאפשרת לעמוד השדרה להישאר חי, גמיש ומחובר למרכז.

טיפ קטן לתרגול:

אפשר להניח בעדינות אצבע על נקודת Ren22 (Tiantu) ׁ(ראו תמונה שלי למטה), הנמצאת בשקע שבבסיס הגרון, בין עצמות הבריח. כאשר מתרגלים, שימו לב שהאזור הזה נשאר רפוי ורך. התחושה של רכות באזור זה עוזרת לחזה להשתחרר מעט פנימה, ומאפשרת לגב להתרחב באופן טבעי.

לאזור הגרון יש גם היבט רגשי מעניין. מבחינת הרפואה הסינית הוא נחשב למרכז שדרכו אנו מבטאים את עצמנו ואת האמת הפנימית שלנו. כאשר האזור הזה מתכווץ או מתוח, לעיתים יש גם תחושה של רגשות שלא קיבלו ביטוי מלא. ריכוך האזור סביב נקודת Ren22 (Tiantu) יכול לעזור לשחרר תחושות של מחנק, עצב או כעס שנשארו “תקועים” ולא נאמרו.

במצבי לחץ רבים אנשים מרגישים מתח בגרון או קושי לנשום בחופשיות. כאשר האזור מתרכך, יש תחושה שהצ'י יורד מטה, דבר שמביא עימו תחושה של קרקוע ורוגע. במובן זה הגרון פועל גם כמעין גשר בין הראש, שבו נוצרת המחשבה, לבין הלב והגוף שמבטאים אותה בפועל. כאשר האזור משוחרר, התקשורת עם הסביבה יכולה להרגיש טבעית וזורמת יותר.