העקרון הרביעי בטאי-צ'י - יאנג צ'ן פו

העיקרון הרביעי מתוך עשרת העקרונות של יאנג צ'ן פו נקרא:

分虚实 (Fen Xu Shi)

בעברית ניתן לתרגם את זה כ:

הבחנה בין מלא לריק

אחד היסודות החשובים בתרגול הוא היכולת להבחין בין מלאות וריקות, בין מה שמוחשי ללא מוחשי - בין יין ויאנג. ברמה הכי בסיסית זה אומר לדעת בכל רגע היכן נמצא המשקל והיכן יש ריקות. כאשר רגל אחת נושאת את המשקל היא נחשבת מלאה, בעוד שהרגל השנייה ריקה ופנויה לתנועה.

כאשר ההבחנה בין שני המצבים ברורה, התנועה נעשית קלה, מדויקת ויציבה יותר. המשקל יכול לעבור בצורה חלקה מצד לצד דרך מרכז הגוף (באמצעות סגירה ופתיחה של הקואה kua - המפשעות), והגוף נשאר מאוזן ומחובר לקרקע. כאשר ההבחנה אינה ברורה, שתי הרגליים נוטות להיות במצב של “חצי מלא”, דבר שיוצר תחושה של כבדות וחוסר יציבות בתנועה.

במובן רחב יותר, העיקרון הזה מבטא את הדינמיקה של יין ויאנג. בכל תנועה יש צד מלא וצד ריק, צד תומך וצד נע. הדבר בא לידי ביטוי לא רק ברגליים אלא גם בידיים. כאשר היחסים בין המלא לריק ברורים ומאוזנים, התנועה נעשית הרמונית, רציפה וזורמת.

למעשה תנועת הצ'י בגוף נוצרת בזכות המעבר בין המלא לריק ובין הריק למלא. שינוי זה יוצר הפרש לחצים שמעודד את זרימת הצ׳י בגוף. לכן ההבחנה בין מלא לריק אינה רק עניין מכני של חלוקת משקל, אלא עיקרון בסיסי המאפשר את התנועה החיה של הצ׳י בתרגול.

טיפ קטן לתרגול:

עמדו בעמידה טבעית והעבירו את המשקל באיטיות מרגל אחת לשנייה. נסו להגיע למצב שבו כ-100% מהמשקל נמצא על רגל אחת, בעוד שהרגל השנייה נשארת רפויה וקלה. תוכלו אפילו לנסות להרים מעט את הרגל הריקה כדי לבדוק שהיא באמת משוחררת. לאחר מכן העבירו את המשקל דרך המרכז אל הרגל השנייה. כאשר עושים זאת לאט ובמודעות, ניתן לחוות בצורה ברורה את המעבר בין מלא לריק ואת היציבות שנוצרת כאשר ההבחנה ביניהם ברורה.