סקירת תוחלת החיים של אומני הטאי-צ'י ממשפחת יאנג

למרות שהטאי-צ'י במקור נוצר כאומנות לחימה, אופי התרגול והאיכויות שהוא מעניק למתרגל ידועות כתורמות לבריאות ולאריכות ימים. מכאן נולדה הסקרנות שלי לבחון את גילאי המתרגלים ביחס לתוחלת החיים בתקופתם.

תוחלת החיים הממוצעת בסין במאה ה-19 הייתה כ40-50 שנים ובתחילת המאה ה-20, כ50-60 שנים.

הסיבות לתוחלת החיים הנמוכה כללו: מחלות זיהומיות, תזונה דלה בחלבון ומינרלים, תחלואה כרונית ותנאי חיים קשים בכפרים.

בהשוואה לאירופה: תוחלת החיים הממוצעת הייתה מעט גבוהה יותר. סביב גיל 45-55 במאה ה-19, והגיעה לגיל 55-65 בתחילת המאה ה-20. תנאי תברואה טובים יותר ותזונה מגוונת תרמו לכך.

המייסד והדורות הראשונים של סגנון יאנג:

Yang Luchan - יאנג לו צ'ן

מייסד השושלת, בעל הכינוי: "יאנג הבלתי מנוצח"

1799–1872 - נפטר גיל 73.

Yang Banhou - יאנג באן חו

דור שני, מורה מוביל

1837–1890 - נפטר בגיל 53.

Yang Jianhou - יאנג ג'יאן חו

דור שני, המשיך את השושלת והעביר את השיטה לבנו.

1839–1917 - נפטר בגיל 78

Yang Chengfu - יאנג צ'ן פו

דור שלישי, הפך את הסגנון לפופולרי והיו לו תלמידים רבים. יאנג צ'ן פו היה איש גדול מימדים בעל משקל משוער של 163 ק"ג במותו. יש המספרים כי הוא נפטר ממחלה זיהומית במערכת העיכול.

1883- 1936 - נפטר בגיל 53

רשימת תלמידים מובילים של יאנג צ'ן פו:

Dong Yingjie

1897–1961 - נפטר בגיל 64

Fu Zhongwen

1903–1994 - נפטר בגיל 91

Chu Guiting

1897–1972 - נפטר בגיל 75

Cheng Man-ch’ing

1902–1975 - נפטר בגיל 73

Gu Lisheng

1903–1978 - נפטר בגיל 75

לסיכום:

רוב המורים הראשונים בשושלת יאנג חצו את תוחלת החיים הממוצעת בתקופתם בצורה משמעותית. השוואת הגילאים מראה את ההשפעה החיובית האפשרית של תרגול הטאי-צ’י על הבריאות והאריכות ימים. שושלת יאנג היא עדות לכך שהתרגול יכול להשפיע על תוחלת החיים, גם בתקופות קשות מבחינת בריאות ותנאי חיים.

חשוב גם לזכור שאנשים אלו תרגלו את הטאי-צ’י כאומנות לחימה פרקטית ולא כתרגול מקדם בריאות. האומנות הייתה הפרנסה שלהם והם היו צריכים להוכיח את עצמם כלוחמים כדי לקבל הכרה מהציבור ומהתלמידים. הם היו מעורבים לא פעם בקרבות פיזיים ובאופן כללי חיו תחת מעטפת תרבות של 'לוחמים' שכללה גם הרבה מאוד שתיית אלכוהול.