העקרון השמיני בטאי-צ'י - יאנג צ'ן פו
- אריאל חודורקובסקי

- 18 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
העיקרון השמיני מתוך עשרת העקרונות של יאנג צ'ן פו נקרא:
内外相合 - Nei Wai Xiang He
התאמה או הרמוניה בין הפנים לחוץ
זהו עיקרון שמדגיש את האחדות בין מה שמתרחש בתוך הגוף לבין הביטוי החיצוני של התנועה. התנועה אינה רק מכנית או חיצונית, אלא משקפת תהליך פנימי של כוונה/קשיבות, נשימה וזרימת צ'י.
כאשר יש התאמה אמיתית בין הפנים לחוץ, כל תנועה נובעת מבפנים ומתבטאת החוצה בצורה מדויקת.
כאן נכנס גם הרעיון של שלוש ההרמוניות הפנימיות ושלוש ההרמוניות החיצוניות (הנקראים יחד ששת ההרמוניות):
ההרמוניות הפנימיות:
התודעה מתאחדת עם הכוונה.
הכוונה מובילה את הצ'י.
ההרמוניות החיצוניות:
כתפיים עם האגן
מרפקים עם הברכיים
כפות הידיים עם כפות הרגליים
כאשר ששת החיבורים הללו פועלים יחד, נוצר גשר אמיתי בין הפנים לחוץ. הפנימי מזין ומכוון, והחיצוני מבטא ומגשים. זו אינה רק התאמה טכנית, אלא תחושת אחדות שבה כל חלק בגוף משתתף בתנועה אחת שלמה.
בנוסף, יש כאן עיקרון של כנות בתרגול:
אי אפשר "להעמיד פנים" דרך התנועה.
אם בפנים יש מתח, קריסה או ניתוק, זה תמיד יופיע בחוץ. ולכן העבודה היא לא רק לשפר את הצורה, אלא לבנות מבפנים תחושה של חיבור, רציפות ונוכחות, כך שהחוץ יהפוך לביטוי טבעי של הפנים.
בתרגול, זה אומר שלא מספיק לבצע את התנועה בצורה הנראת כביכול נכונה - כשמסתכלים עליה מבחוץ. מה שחשוב זה לשים לב למה שקורה בפנים:
לתחושת הגוף, הארגון המבני, הנוכחות והכוונה, והקשר בין המרכז לגפיים.




