מרק השכחה - מנג פו טאנג
- אריאל חודורקובסקי
- 31 בינו׳
- זמן קריאה 1 דקות
בסיום התרגול, כשעמדנו רגע בשקט אחרי הסדרה הארוכה של סגנון יאנג בטאי-צ׳י - 85 התנועות, אמרתי לשכן שאיתו אני מתרגל עד כמה התרגול משכיח ממני מחשבות ודאגות, ואיך הוא מרפה אותי לעומק. הוא הקשיב רגע, ואז סיפר לי על מרק מֶנג פּוֹ 孟婆汤.
על פי המיתולוגיה הסינית, אחרי שאדם מת, הנשמה שלו אינה נעלמת מיד. היא יורדת אל העולם התחתון ושם היא עוברת מסע לפני הלידה מחדש.
בדרך אל הגלגול הבא יש גשר צר מעל נהר שנקרא - נהר השכחה. בקצה הגשר מחכה אישה זקנה וחכמה בשם מנג פו.
מנג פו מגישה לכל נשמה קערה של מרק חמים,
מי ששותה את המרק שוכח את חייו הקודמים,
שוכח אהבות, כאב, שמות ופנים ונכנס לגלגול הבא בלב נקי, בלי מטען.
יש שאומרים שמי ששתה לגימה קטנה בלבד, זוכר חלומות מוזרים ומי שסירב לשתות, נולד עם זיכרון עמוק, געגוע לא מוסבר, או לב כבד.
המרק לא נועד כעונש, הוא מעשה של חמלה.
כי איך אפשר להתחיל חיים חדשים
אם סוחבים את כל הכאב של החיים הקודמים?
בתרבות הסינית מרק השכחה הפך לסמל
של פרידה, של שחרור ושל המחיר של התחלה חדשה.
ואולי גם בתרגול שלנו זה קורה.
לא מחיקה של הזיכרון, אלא ריכוך של האחיזה בו.
לפעמים, כשאנשים מדברים על אהבה שלא מומשה או על זיכרון שלא מרפה, הם אומרים בשקט:
“כנראה שלא שתיתי מספיק ממֶנג פּוֹ טָאנְג…”.
תגובות