עקרון עשירי בטאי-צ'י - יאנג צ'ן פו

העיקרון העשירי והאחרון של יאנג צ'ן פו נקרא:

动中求静 (Dong Zhong Qiu Jing)

ובתרגום לעברית:

לחפש שקט בתוך התנועה

עיקרון זה מלמד אותנו שבתוך התנועה עצמה קיימת האפשרות למנוחה. אין צורך לעצור כדי למצוא שקט, אלא לגלות אותו תוך כדי תנועה. הגוף נע, אך בפנים נשמרת תחושת רוגע, יציבות ונוכחות.

בתרגול, המטרה אינה רק לבצע את התנועות, אלא לשמור על איכות פנימית של שקט. ככל שהתנועה נעשית מדויקת ורכה יותר, כך ניתן לחוש כיצד המאמץ המנטלי פוחת, והפעולה נעשית מתוך מקום שקט ולא מתוך מתח.

השקט הזה אינו קיפאון, אלא יציבות פנימית שאינה מופרעת מהתנועה. הנשימה נשארת רגועה, התודעה אינה מתפזרת, והגוף אינו נאבק בתנועה אלא משתתף בה באופן טבעי.

כאן מתחדדת גם ההבנה ששקט אמיתי אינו נוצר רק מהאטה חיצונית, אלא ממצב שבו מפסיקים להתנגד. כאשר יש מאמץ מיותר, אפילו עדין, השקט נפגע. לעומת זאת, כאשר הגוף משתחרר ממאבק פנימי, התנועה יכולה להתרחש בצורה טבעית, והאדם אינו "עושה" אותה בכוח, אלא מאפשר לה לקרות.

במובן הזה, השקט אינו נפרד מהתנועה ואינו מגיע אחריה. הוא מתקיים בתוכה, כאשר אין התנגדות, כאשר הנשימה רכה, וכאשר התודעה נשארת יציבה ונוכחת.

כאשר העיקרון הזה מתבסס, נוצרת חוויה שבה אין סתירה בין תנועה למנוחה. להפך, התנועה עצמה הופכת להיות מקום לתודעה לנוח בו. במצב זה, גם כשהגוף בתנועה, בפנים יש שקט מתמשך שאינו תלוי במה שקורה מבחוץ.