אחד העקרונות החשובים ביותר בתרגול צ'י-קונג וטאי-צ'י הינו שמירה על מרכז כובד נמוך.
מרכז כובד נמוך מאפשר לנו:
א. להתקרקע ולהתייצב בצורה איתנה.
ב. לנשום נשימות סרעפתיות/בטניות עמוקות.
ג. להוריד סטרס כללי מהגוף ומבית החזה בפרט.
ד. להוליך את המודעות לחלל הבטן וליישב אותה שם לטובת תהליכים מדיטטיבים מתקדמים יותר ולבניית ה'דאן טיאן'.
אבל כידוע, מרכז הכובד שלנו נוטה להשתנות במיקומו ולנוע מעלה ומטה לאורך הציר האנכי שבין בית החזה לבטן התחתונה. שינוי המיקום שלו נובע בין היתר מרמת הסטרס שלנו, מצורת החזקת הגוף, מהדרך בה אנו נושמים ועוד.
על כן, מטרתנו דרך התרגול היא להקפיד ולהוריד (על ידי הרפייה ושחרור) את מרכז הכובד לאזור הבטן התחתונה.
חשוב רק להדגיש שלרדת פיזית נמוך אינו בהכרח מנמיך את מרכז הכובד. הפעולה של הורדת מרכז הכובד היא תוצר של תנועה פנימית הנובעת מהרפייה ושחרור ולא מתנועה חיצונית של התכופפות או שפיפה נמוכה.
דוגמא טובה לעקרון זה מצוי בתרגיל הצ'י-קונג הבסיסי 'להרים/להחזיק את השמיים בשתי ידיים'. תרגיל בו הידיים עולות מעל הראש אך עלינו לשמור על מרכז כובד נמוך בו זמנית.
מצורף סרטון הסבר והדגמה עם כתוביות:
