אם תחזיקו בידכם חפץ ואבקש מכם להרפות ממנו, זו לא תהיה בעיה עבורכם. אבל אם אבקש שתרפו את הכעס שאתם חווים כלפי מישהו שפגע בכם או את העצב מהאובדן שחוויתם, זה כבר סיפור אחר לחלוטין.
לנפש שלנו יש נטייה להאחז ברגשות ובחוויות, במיוחד אם הן מאוד עוצמתיות או טראומטיות. היכולת להרפות ולשחרר את האחיזה מהן, היא בוודאי אחד הדברים שהכי קשה לנו לעשות. באופן פרדוקסלי האחיזה של הנפש בחוויה, מחזקת את תחושת הקיום שלה, גם אם בפועל החוויה היא מאוד שלילית והחזקתה רק פוגמת באיכות חיינו.
כשאנו פוגשים בחוויה (במיוחד כשאנו שופטים אותה כשלילית או לא נעימה), נוצרת התנגדות טבעית כלפיה וכתוצאה מכך גם תגובה רגשית. ההתנגדות, גורמת לנו להגיב בכל מיני צורות ודרכים, אין זה משנה כיצד אנו בפועל מגיבים, אבל כל עוד קיימת תגובה, חשיבה שיפוטית או ניסיון לשנות את ההרגשה שהחוויה כרגע מייצרת בתוכנו, הנפש תדבק ותאחז בה יותר ויותר.
מנגד, כשאנו נותנים לדברים להיות כפי שהם, נותנים לחוויה לעבור דרכנו מבלי לשפוט או להגיב. מסכימים להרגיש אותה במלואה, אבל לא מנסים לשנות אותה ומוותרים על חלופה אחרת, אנחנו למעשה לא ניצור התנגדות כלפיה וכך גם לא נתייחס אליה כאל הפרעה שחדרה לתוך חיינו. יכולות זו של אי תגובה והשהייה, מולידה מצב של 'אי-היקשרות' וכך למעשה מתקיימת פעולת ההרפיה והשחרור.
אז במילים אחרות, הרפיה משמעותה, לתת לדברים פשוט להיות ולעבור דרכנו.
למעשה הניסיון להרפות באופן אקטיבי, הוא רצון למצוא חלופה להרגשה הנוכחית שהחוויה מייצרת, לכן בפועל זה לא יצליח ורק יגרום ליותר אחיזה בה. ההרפיה האמתית היא פסיבית והיא תוצר לוואי של הפסקת ההתנגדות שלנו או הפחד בלהרגיש את החוויה במלואה. וכיצד כל זה מתקשר לתרגול הצ'י קונג?
הצ'י-קונג ביסודו הינו תרגול מדיטטיבי של 'אי התנגדות', זהו תרגול המלמד אותנו להרגיש את גופינו ולהיות נוכחים בתוכו מבלי להגיב - תרגול של קבלה והכלה.
לדוגמה, כשאנו עומדים בעמידת סטטית לאורך זמן ללא תנועה או נמצאים בישיבה מדיטטיבית, יעלו הרבה תחושות ורגשות, חלקן אף נגדיר כלא נעימות. אך היכולת שלנו להשהות תגובה ופשוט לתת להם להיות, תאפשר להם לעבור ולהתחלף בתחושות חדשות. זוהי הדרך 'לטהר' את עצמנו ולהתחדש מרגע לרגע.
כל היאחזות, יוצרת סטגנציה (תקיעות) ועל-פי המודל הרפואי הסיני, תקיעות של רגש או צ'י (אנרגיה) הוא מקור להרבה מאוד מחלות. לכן, היכולת שלנו להרפות ולשחרר (לא להתנגד), תאפשר לרגש ולאנרגיה לנוע באופן חופשי וטבעי בתוכנו.
אז תזכרו:
להשהות תגובה, לא לשפוט, לא לחפש חלופה ולא להתנגד להרגשה.