כולנו יודעים שאנו זקוקים לנשימה בשביל להתקיים, כי בלעדי הנשימה אין חיים. ולמרות ידיעה זו, אנחנו משקיעים באופן יחסי מעט מאוד זמן בלהכיר את הנשימה שלנו. הנשימה פועלת באופן אוטונומי ולכן לפעמים אנחנו בכלל לא שמים לב שהיא שם, מנגד יש לנו את האפשרות להשפיע עליה, לוסת אותה, להאיץ או להאט אותה, להעצים או להחליש אותה.
מתי בפעם האחרונה שמתם לב:
מהיכן אתם נושמים?
באיזה קצב אתם נושמים?
באיזה עומק אתם נושמים?
האם הנשימה שלכם זורמת או מקוטעת?
שאלות אלו ועוד מצביעות על איכות הנשימה שלכם ומשקפות את מצב הגוף והתודעה שלכם.
נסו את התרגיל הבא:
שימו את יד ימין על הבטן התחתונה ואת יד שמאל על בית החזה.
קחו 5 נשימות עמוקות.
איזה יד זזה יותר בזמן הנשימה?
באם זו היד העליונה שעל בית החזה, זה מעיד על הדומיננטיות בהפעלת בית החזה והשרירים הבין צלעיים.
באם זו היד של הבטן התחתונה, זה מעיד על הדומיננטיות של פעולת הסרעפת.
הנשימה היא הרבה מעבר לאויר הנכנס ויוצא מהגוף: הנשימה משפעלת את מרבית התנועות הפריסטלטיות של פתיחה וסגירה בגוף (תנועות גליות שבאמצעותם חומרים שונים נדחפים בגוף). הנשימה משפיעה על מערכת העצבים, על מערכת העיכול, על הרגש שלנו ויש בכוחה להשקיט או להסעיר את הגוף. הנשימה היא המקור העיקרי לאנרגיה שלנו ולכן כל כך חשוב לשים לב אליה. הנשימה גם מאפשרת לנו גם להצמיד אליה את התודעה וע"י המעקב של התודעה אחר הנשימה, היא נלקחת אחריה פנימה לתוך הגוף ושם היא נספגת.
סיפור הנשימה מתחיל בתקופה העוברית שלנו:
באמצעות פעולה גלית של יניקה, נשאב חמצן דרך וריד הממוקם בתוך חבל הטבור, מתוך השלייה לגוף העובר. כך העובר ניזון במשך כל החודשים בו הוא מצוי בבטן אימו.
לאחר שהעובר נולד, התינוק מתחיל לנשום בכוחות עצמו באמצעות הראות והנשימה שלו הופכת להיות סרעפתית, ניתן לראות את הבטן עולה ויורדת כשהתינוק נושם. למעשה, שריר הסרעפת גורם לצלעות ולבית החזה להתרחב וכתוצאה מכך נוצר הפרש לחצים והאויר חודר פנימה לתוך הראות.
בהמשך הגדילה וההתבגרות הפיזית, הנשימה מתחילה להיות מופעלת יותר מאזור בית החזה. השרירים הבין צלעיים נעשים חזקים ובשלים והם לוקחים על עצמם את תפקיד הרחבת בית החזה, במקביל לפעולת הסרעפת. למעשה, במשך השנים פעולת הסרעפת הופכת להיות פחות דומיננטית ובדומה לכל שריר אחר המופעל פחות ופחות עם הזמן הוא נוטה להתנוון.
עם תהליך ההזדקנות וכשרמת הסטרס עולה וככל שאנחנו פחות פעילים גופנית, הנשימה נעשית יותר שטחית וגרונית, עד שמגיע הרגע שהנשימה עוזבת את גופינו.
ישנן מספר איכויות חשובות שאנו רוצים להגיע אליהם בנשימה: 1. נשימה ללא מאמץ 2. נשימה איטית 3. נשימה עמוקה 4. נשימה ארוכה 5. נשימה חלקה 6. איזון בין השאיפה לנשיפה. איכויות אילו נולדות באופן טבעי ללא מאמץ רב, כאשר אנו לומדים להרפות, לשחרר ולהרחיב את גופינו. קיימות שתי תבניות נשימה עיקריות בתרגול: נשימה רגילה - נשימה בודהיסטית, נשימה שלאחר שמים (לאחר הלידה) - post heaven breathing
נשימת הפוכה - נשימה דאויסטית, נשימת טרום שמים (לפני הלידה) - pre heaven breathing בתהליך לימוד הנשימה אנו לומדים קודם כל לבצע את הנשימה הרגילה ולאחר מכן את הנשימה ההפוכה, באופן שכזה אנו למעשה 'מתקדמים אחורה' - מנשימה שלאחר הלידה, לתבנית הנשימה של לפני הלידה.
הנשימה שלאחר הלידה מתבצעת באופן הבא: שאיפה דרך האף לחלל הבטן, צריך להרגיש את כל החגורה (בטן, גב תחתון וצידי גוף - ראו סרטון מצורף) מתרחבים יחדיו בשאיפה ומשוחררים בנשיפה דרך האף החוצה. הנשימה הזו היא הנשימה הטבעית, המתאימה ליום יום ולתרגול צ'י-קונג. ניתן ליזום אותה באופן מודע או לאפשר לה להיות, שכן זוהי נשימה הנולדת באופן טבעי ככל שאנו לומדים להרפות ולשחרר את הדחק הפנימי המצוי בנו.
הנשימה הטרום מולדת מתבצעת באופן הבא:
באמצעות שאיפה מהאף ויניקה של הבטן פנימה, צריך להרגיש שהבטן נדחפת לכיוון הגב התחתון ובנשיפה הגב התחתון נדחף בחזרה לבטן, הנשימה הזו מתבצעת בתרגולים שונים של אומנויות לחימה ובפיתוח השדה התחתון (הדאן טיאן).
הייחודיות בנשימה ההפוכה היא היכולת שלה למשוך את החיתולית (הרקמה המחברת שעוטפת את הגוף) פנימה באמצעות השאיפה ובנשיפה להרחיב ולמלא אותה. פעולה זו מגמישה את הרקמה, הופכת אותה לאלסטית וכך הצ'י יכול להדחס ולהיספג בגוף. ניתן לקרוא יותר על החיתולית או רקמת הצ'י במאמר - הנחיות לתרגול נכון בצ'י-קונג ובאומנויות הפנימיות.
בשביל לפתח את השדה התחתון (הדאן טיאן) הנשימה מתבצעת בתבנית הנשימה ההפוכה אבל באופן הרבה יותר עדין ונסתר, עמוק בתוך הליבה של הגוף. למעשה לא רואים את הנשימה על פני הבטן והגב. אבל לצורך ההמחשה, אתם תראו שבסרטון אני מקצין את הנשימה בשביל שתוכלו לראות את ההתרחבות של הגב ואת הדחיפה מהבטן לגב ומהגב לבטן.
לסיכום, ככל שאנו נושמים יותר עמוק, יותר לאט ויותר מודעים למתרחש בתהליך הנשימה, תהליך החמצון ופינוי הפסולת בגוף משתפר, מערכת העצבים נרגעת וההכרה מתמקדת.
הנשימה מסייעת לגוף לעבור ממצב של דחק/סטרס (לחימה ובריחה) למצב של רגיעה ושקט, וכך הגוף יוכל לצמוח, להבריא ולרפא את עצמו.
הנשימה היא סוד גדול בחיים, עלינו ללמוד להכיר אותה, לעקוב אחריה, ללמוד ממנה והיא תוביל אותנו למעמקי ההוויה.
מצורפים שני סרטונים:
1. הראשון כולל הסבר על הנשימה.
2. השני מציג את הנשימה הרגילה וההפוכה.
Comments