הקסגרמה מספר 21 מספר האי-צ'ינג נקראת: לעבור דרך. היא מורכבת מטריאגרמה של אש ומתחתיה טריאגרמה של רעם. רעם ☳ מתחת לאש ☲.

כשמסתכלים על ההקסגרמה, אפשר לראות שהיא דומה בצורתה לפה פתוח ובקו הרביעי שלה קיימת חסימה (קו יאנגי רציף). כתוצאה מכך הפה תקוע והוא אינו יכול להיסגר ולכן צריך לנשוך חזק בשביל לשבור ולעבור דרך החסימה. מכאן השם של ההקסגרמה הנקראת 'לעבור דרך' או 'לנשוך דרך'.
ההקסגרמה מורכבת מהטריאגרמות אש ורעם, טריאגרמות המשקפות אלמנט של כוח יאנגי בטבע, המסמלות לנו שחסימות לעיתים צריכות להיות מוסרות באופן אקטיבי ולעיתים בדרך יותר נחרצת.
ישנן סיטואציות בחיים, שאנחנו צריכים לזהות מה עוצר או חוסם אותנו, להבין שהן לא תעזובנה לבד ולחתוך דרכן נתיב שיוביל להצלחה ומימוש עצמי. תהליך זה כמובן צריך להתבצע באופן מדויק ומותאם, בצלילות ורגישות ועם תעוזה ואומץ.
ואיך זה מתקשר לתרגול שלנו?
אני נוהג לומר ולהזכיר שוב ושוב את נושא ההרפיה, הקשיבות, הקבלה והזרימה בצ'י-קונג. אז אתם בטח שואלים את עצמכם, איך זה מתחבר להקסגרמה הזו, המרמזת לנו שישנם מצבים בהם אנחנו צריכים לאזור אומץ וכוח לחתוך דרכם. נשמע מעט מנוגד לא?
כשהייתי בן 6 התחלתי את דרכי בעולם אומנויות הלחימה והאומנות הראשונה שתרגלתי הייתה "טא קוואן דו" - אומנות לחימה קוריאנית. בסוף השנה הראשונה התקיים מבחן חגורה, בו הייתי צריך לקבל את החגורה הלבנה שלי. מעבר להצגה של תנועות (בעיטות, אגרופים וכו'), נאלצנו גם לשבור קרש. ככל שעולים בדרגות (חגורות) צריך לשבור יותר קרשים ובצורות יותר מורכבות ומאתגרות.
אני זוכר איך המדריך החזיק את הקרש העבה בידיו וביקש ממני לשבור אותו. בהתחלה לא האמנתי שאני יכול, שיש לי את הכוח לזה. הקרש היה נראה כל כך עבה ובלתי שביר מבחינתי. אבל הבנתי שאם לא אעשה את המאמץ הכי חזק שלי, אני פשוט לא אצליח לשבור אותו ולעבור את המבחן.
נסיון ראשון...
והוא לא נשבר.
נסיון שני...
והוא לא נשבר.
זהו, אמרתי לעצמי, אין סיכוי.
ואז בניסיון השלישי, זה קרה!
שברתי אותו.
ההקסגרמה הזו מלמדת אותנו את עוצמת כוח הרצון והכוונה, הכוח המנטלי היכול לשבור כל חסם ולעבור דרכו. החסם יכול להיות פנימי או חיצוני, רעיוני או ממשי.
מכאן שעלינו לטפח שתי איכויות חשובות בתרגול: האחת יאנגית והשנייה יינית.
האחת היא הכוונה האקטיבית הבלתי מתפשרת, הטוטאלית הממוקדת כמו לייזר והשניה היא ההקשבה הרכה, העדינה והפסיבית.
לסיכום:
חשוב מאוד בעת תרגולי הצ'י-קונג וכמובן באומנויות הלחימה הסיניות, לעבוד עם ההקשבה אבל גם עם הכוונה. כי ללא כוונה, אין מיקוד, אין כיוון, ואין דרך. הכוונה מכוונת אותנו הרבה מעבר לגבולות הגוף הפיזי, למעשה אין גבול לאן היא יכולה להגיע ובלעדיה לא נוכל 'להתקדם' קדימה ולגבור על חסמים בתוכנו. ללא כוונה, לא ניתן להתגבר על הפחדים המופיעים בדרך ולאפשר ביטוי מלא לרצון הלב. מנגד ללא הקשבה, לא נדע על מה לשים את הכוונה ומתי להרפות ממנה.
זיכרו שהמטרה שלנו היא לבנות מיינד חזק וגמיש יחד עם גוף פתוח ומשוחרר דרך התרגול. וכיצד זה נעשה? דרך העבודה עם הצ'י.
לכן עלינו להשתמש בכוונה שלנו בשביל להתמקד ולהתפקס בחווית הצ'י בתרגול ולא לתת למיינד לברוח, ובמקביל להניח את הקשב הפסיבי עליה ולאפשר לה (לאנרגית החיים) להדריך אותנו.
באופן הזה אנחנו מיישמים את ההחזקה של שני הניגודים המשלימים יחדיו בתרגול: כוונה וקשיבות, מוביל ומובל, עשייה ואי עשייה.
Comments