שמונה שלבי ההתפתחות של האלכימיה הפנימית (nei dan).

בתרגול האלכימיה הפנימית הדאואיסטית, להארה רוחנית, המתרגל מתקדם דרך שמונה שלבי התפתחות.

1. שימור התמצית

'כאשר השמן נגמר, הנר כבה' - אומר פתגם דאואיסטי עתיק, שפירושו: 'כאשר הזרע מתכלה, החיים מסתיימים'. לכן, השלב הראשון בדרך לאריכות ימים פיזית כמו גם לאלמותיות רוחנית (אלמוות של הרוח) הוא שימור הזרע אצל הגבר, בין אם באמצעות פרישות מוחלטת (נזירות) ובין אם באמצעות 'טיפוח זוגי', כלומר מניעת אובדן הזרע במהלך פעילות מינית.

2. שחזור התמצית

הזרע נשמר ונאסף במטרה להחזירו למצבו המקורי של טוהר וחיוניות. זהו שלב חשוב במיוחד למתרגלים שבזבזו בעבר את זרעם בפיזור חסר אחריות. שחזור הזרע נעשה באמצעות תזונה, צמחי מרפא ותרגול גופני, בשילוב עם תרגילי נשימה, מדיטציה ואיפוק מיני של לפחות 100 ימים, לפי המסורת העתיקה.

3. טרנסמוטציה (התמרה) של התמצית

המרת התמצית (jing) לאנרגיה (qi) יכולה להתרחש רק לאחר השלמת שימור ושחזור הזרע. עד אז, התמצית אינה טהורה או עוצמתית מספיק כדי להשתנות לאנרגיה. שלב זה דורש דממה מושלמת של הגוף, הנשימה והתודעה, דבר שניתן להשיג רק באמצעות מדיטציה עמוקה. הנשימה משחקת תפקיד מרכזי בשלב זה, כשהיא משמשת כמעין מפוח עדין המניע את הלהבות הפנימיות של האלכימיה הפנימית. (יש צורך בחום האש בשביל לבשל ולהמיר את התמצית לאנרגיה).

*במנזר הצ'י-קונג ניתן למצוא שיעור הכולל טכניקת נשימה ויניקה, המושך את התמצית לדאן טיאן התחתון, לטובת תהליך ההתמרה. התמצית נמשכת מהפריניאום (hui yin) בעזרת כוונה, נשימות וכיווצים עדינים מעלה. משיכת התמצית מתייחס לאספקט היאנגי ולא לייני של הזרע (נוזל הזרע).

4. טיפוח האנרגיה

לאחר המרת התמצית לאנרגיה (jing to qi), המתרגל מוכן כעת ל'טפח את האנרגיה', כלומר לצבור מאגרים מספקים של חיוניות טהורה ממקורות חיצוניים ופנימיים כדי לשחזר לחלוטין את ה'צ'י המקורי' (Yuan Qi). האדם מונפש על ידי אותה אנרגיה קוסמית שמחיה את היקום כולו, והוא יכול להעצים ולחדש את מאגרי האנרגיה שלו על ידי למידה כיצד לשאוב אותה מהסוללה הקוסמית, באמצעות מדיטציה עמוקה. שלב זה חיוני להצלחה בשלבים הבאים, שכן הם דורשים כמויות עצומות של אנרגיה!

5. טרנסמוטציה (התמרה) של האנרגיה

בשלב זה, מוקד תשומת הלב עולה מהשדה האלכימי/האלקסיר התחתון (הדאן טיאן התחתון) שמתחת לטבור אל השדה האלכימי האמצעי שבאזור מקלעת השמש (בית החזה), שם החום מהאש של המרת התמצית לאנרגיה מתפשט מעלה כדי לזרז את המרת האנרגיה (qi) לרוח (shen) במרכזים הגבוהים יותר. כאן נכנס המתרגל לממלכה המעורפלת של הרוח הטהורה – ממלכה כה מופלאה, עד שהאלכימיה של התמצית והאנרגיה נראית כמשחק ילדים לעומתה.

המרת האנרגיה לרוח טהורה (Yuan shen) כרוכה בפתיחת ערוצי אנרגיה עדינים המחברים בין השדה האלכימי התחתון והאמצעי ישירות למרכזי האנרגיה שבמוח (חיבור של שלושת הדאן טיאנים). המתרגל חייב ללמוד כיצד להניע את האנרגיה החיונית (צ'י) אל תוך הערוצים הללו, לאסוף ולרכז אותו שם, ואז להעלות אותו אל מרכז האנרגיה בראש (הדאן טיאן העליון), שם מתרחשת ההמרה לרוח טהורה.

6. טיפוח הרוח

בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב נאמר: 'טיפוח הרוח הוא המשימה העליונה'. הרוח (shen) היא הניצוץ האלוהי של הזוהר הקוסמי הנשתל בכל נשמה אנושית בזמן ההיווצרות, והיא מהווה את האור הזוהר של התודעה האנושית.

על ידי טיפוח הרוח, המתרגל מרחיב את תודעתו ומחזק את הקשרים הרוחניים הישירים שלו עם הכוחות הקוסמיים של הדאו. מי שמגיע לשלב זה הם אלה ששואפים לאלמותיות (אלמוות) באמצעות 'גוף היהלום' הבלתי ניתן להריסה – כלי שנושא את התודעה מעבר למוות!

מטרתם היחידה של הדאויסטים בטיפוח הבריאות הפיזית ואריכות הימים היא להעניק לעצמם מספיק זמן ואנרגיה כדי להשלים את שלבי האלכימיה הפנימית הנדרשים כדי לזכך גוף רוחני בלתי ניתן להריסה.

7. טרנסמוטציה (התמרה) של הרוח

נזיר דאואיסטי קדום המכונה 'המאסטר של המסתורין השמימי' כתב: 'כאשר רוח הידיעה חדלה, נולדת החוכמה הגדולה'. הרוח האנושית הרגילה מתקיימת בתחום המצומצם של ידע רגיל, והיא כבולה על ידי מילים, עובדות ודמיון.

החוכמה הקוסמית האמיתית חורגת מכל ידע אנושי שרירותי, עם תודעה ישירה ומוחלטת של הדאו. ניתן להשיג מודעות וחוכמה זו רק על ידי המרת הרוח הרגילה לרוח קוסמית – תהליך ממושך ומורכב שבו המתרגל מסיר שכבה אחר שכבה של אשליה, ומשיל מעליו ידע רגיל עד שהוא חושף את הפנינה היקרה של הרוח המקורית (Yuan shen).

פנינה זו של הרוח המקורית היא האוצר החבוי שכל המתרגלים של המדיטציה המתקדמת מחפשים בתוכם. ברגע שהם מוצאים אותה, הרוח הרגילה מתמזגת איתה באופן ספונטני, בתהליך המכונה 'הארה', 'התעלות' או 'שחרור'. בסינית זה נקרא וו-דאו (wu dao) – 'להגשים את הדרך'.

8. טרנסמוטציה של הרוח לריק (wuji)

הדאואיסטים מכנים שלב זה 'החזרה למקור'. מאחר שמתרגל שכבר השיג רוח קוסמית טהורה אינו בעל אגו, זהות אישית או תשוקות ארציות, הוא עשוי, ברגע שבחר בכך, לנטוש את גופו החומרי ולקפוץ אל הריק הקוסמי העצום ממנו באה פנינת רוחו המקורית.

בכך, הוא זוכה באלמותיות רוחנית, אם כי הוא יכול גם לבחור להיוולד מחדש בעולם הזה בזמן המתאים לו. לפני מותו, מתרגלים אלה מתאמנים על הקפיצה הסופית לחלל על ידי הקרנת גופם הרוחני מעבר לגופם הפיזי במהלך מדיטציות עמוקות, כך שיהיו חסרי פחד ומוכנים לחלוטין כאשר הרגע הסופי יגיע.

לכל אדם יש את הבחירה כיצד לחיות את חייו. ניתן לפזר את שלושת האוצרות – תמצית, אנרגיה ורוח – בחיים קצרים של הנאה חושנית פרועה, ואז להתמודד עם מוות מוקדם וכיליון אישי מוחלט.

ניתן גם לבחור באורח חיים מתון יותר, ולטפח את שלושת האוצרות כך שנהנה מחיים ארוכים ובריאים, ולהשאיר את ענייני 'החיים הבאים' לגורל.

או שניתן לחדד את התודעה, לחזק את הרצון ולמשמע את החיים במטרה הסופית של זיקוק גוף רוחני בלתי ניתן להריסה, שיכול לשאת את התודעה אל הריק לאחר מות הגוף הפיזי.