top of page

כל הטאי-צ'י - בשמונה מילים

1. מרכז (ג'ונג - ZHONG - 中) הסימניה הסינית ג'ונג - 中, דומה לדגל או לעמוד תורן של ספינה שעליו מחובר מפרש. המפרש יכול לשנות את מיקומו בהתאם לרוח הנושבת, אך העמוד תמיד ישאר יציב ואיתן במקומו. כך, המושג ג'ונג דינג (zhong ding) שניתן לתרגמו כמרכז שיווי המשקל, מתייחס לנקודת האמצע או האיזון שבין שני הקטבים - יין ויאנג. דומה הדבר בלהיות בעין הסערה, כאשר כל השינויים הארעיים המתרחשים בעת הסערה, אינם מצליחים לחדור לתוך המרכז ולהפר את השקט הפנימי המצוי שם. היכולת להישאר בשיווי משקל, מתבטא ברמה היותר מעשית, כאשר מתרגל הטאי-צ'י נדחף על-יד היריב, אבל אז היריב הוא זה שעף בחזרה אחורה. ז"א שהכוח של היריב לא הצליח לחדור ולהזיז את מתרגל הטאי-צ'י מהמרכז שלו. מתרגלי טאי-צ'י שואפים לחזק את המרכז שבתוכם, לבנות אותו וללמוד לשהות בתוכו כמה שיותר זמן. כאנלוגיה, תדמיינו אדם ההולך על חבל דק ומתאזן עם מוט, הוא מחפש באופן תמידי את נקודת האיזון בכדי לא ליפול ממנו וכאשר הוא מגיע להרגשה הזו, לנקודת האיזון האופטימאלית שבין כל הכוחות הפועלים עליו, הוא יכול לרגע קט לחדול מלזוז, לנוח ולמצוא שקט ושלווה.

סיפו פיטר יאנג וסיפו אלדן פרידמן


2. אנכי (ג'נג - ZHENG - 正) ניתן לתרגם את המילה ג'נג כזקוף, ישר, מיושר אנכית, מאוזן, מדויק ומתוקן. המשמעות של ג'נג היא להשאר זקוף, מאוזן ומיושר פיזית ולהיות מותאם ומתוזמן בכל פעולה. ג'נג וכוח פנימי בטאי-צ'י (Internal power): להיות זקוף, מיושר ולא לסטות מהדרך היא אבן יסוד בכל מה שקשור לפיתוח כוח פנימי. תהליך יצירת הכוח הפנימי בטאי-צ'י הוא דבר מורכב ולרוב קשה מאוד להסבירו במילים. ישנם גם הרבה סוגים של 'כוחות' שניתן לייצר דרך הגוף, אך בטאי-צ'י אנו שואפים להיות מסוגלים לשמור על המרכז שלנו ולהשתמש ב'כוח' של היריב כנגדו. זאת אומרת שהכוח צריך לעבור ולצאת דרכנו ללא מאמץ ניכר. אנסה לשקף לכם את מסלול יצירת הכוח, בפשטות האפשרית (מצורף גם תרשים בהמשך):

בשלב הראשון, כאשר מופעל עלינו כוח אופקי (לדוגמה במצב שמישהו דוחף אותנו), עלינו לא להשען על היריב (כניסיון להתנגד), אלא להתמיר את הכוח הפועל עלינו לכוח אנכי וזאת מבלי לזוז. דומה הדבר למעלית, בה אנשים נכנסים אליה, רגע לפני שהיא שהיא יורדת או עולה. בשלב השני, עלינו לשמור על הכוח מופעל עלינו, מבלי לסטוט לצדדים. פעולה זו נקראת הידוק, שכן עלינו להדק ולהחזיק את הכוח בתוכנו. בשלב זה היריב יפעיל את מירב הלחץ עלינו. דומה הדבר לסגירת הדלתות במעלית, לאחר שכל האנשים נכנסו לתוכה. בשלב השלישי, יש ללמוד כיצד להרפות ולשחרר את הכוח המופעל עלינו, בכדי לאפשר לו לשקוע פנימה ומטה. זהו שלב מאוד מאתגר כי לוקח זמן ללמוד להשקיע את הכוח (לתת למעלית לרדת למטה). כוח השחרור או ההרפייה הזה נקרא בסינית סונג (song), וזו למעשה איכות מנטלית-גופנית הנרכשת עם הזמן, שאותה אנו שואפים לטפח דרך התרגול. בעת פעולת השחרור, יש להרפות מסביב לעצמות בכדי לאפשר את הרפייה של השרירים. פעולה זו של צניחת השרירים והחזקת השלד מיושר וזקוף, תגרום למתיחה של רקמת החיבור, שניתן לקרוא לה הגוף הפנימי, רקמת הצ'י או החליפה הפנימית או בשפה המדעית פאשיה. דרכה הכוח שהחזקנו ישקע מטה וזאת מבלי שהגוף שינה את צורתו החיצונית (מבלי לזוז). זאת אומרת, שהגוף הפנימי (רקמות החיבור והשרירים הבלתי רצוניים) הוא זה שמוליך את הכוח/האנרגיה בגוף. בשלב הרביעי, יש לקרקע את הכוח ברגליים וזאת מבלי לזוז או לשנות מיקום. זו המשמעות של קרקוע או השתרשות. כאנלוגיה לשלב זה, דומה הדבר למעלית שהגיעה לקומת הקרקע/כניסה. בשלב החמישי יש לאפשר לכוח לעלות בחזרה מעלה או להרים אותו מבלי להזיז את הגוף (מבלי להרים את הראש). זאת אומרת שגם בעליה, הכוח עובר דרך הגוף הפנימי מבלי שהמבנה החיצוני משתנה. הכוח מובל מכפות הרגליים דרך האגן והמשפעות לפלג גוף עליון. תהליך זה דורש לשחרר את הכוח שהצטבר בכפות הרגליים ובאמצעות התודעה להוליך אותו מעלה. כאנלוגיה לשלב זה, אפשר לדמיין את המעלית עולה בחזרה מעלה לקומה העליונה. בשלב השישי והאחרון, לאחר שחזר הכוח מעלה, ניתן באמצעות תנועה של רוטציה (תנועה סיבובית/ספיראלית) ומבלי לזוז לאורך המישור האופקי (זאת אומרת מבלי לשנות את המבנה), לאפשר לכוח להשתחרר בחזרה לתוך היריב ולהוציא אותו משיווי משקל. לסיכום התהליך, ניתן לראות עד כמה הכוח האנכי הוא חיוני בשביל לאפשר לכוחות לעלות ולרדת בגוף (כמו מעלית). לאורך זמן ככל שהמיומנות הזו עולה, גם מתפתח כוח או איכות הנקראת 'פאנג' (התרחבות) המונעת מהכוח של היריב לחדור עמוק פנימה ובאופן יותר מיידי הוא "יקפוץ" אליו בחזרה.

בשביל ליישר, לחזק ולתקן את המבנה הגופני ובכדי לראות עד כמה הגוף מאורגן ומיושר נכון, מומלץ לבצע את התרגילים שבסרטון הכוללים שלושה תרגיל סקווט (כריעה):

3. שלו (אן - AN - 安) ניתן לתרגם את המילה אן כשלווה, שקט או רוגע. ככל שהלב (המיינד/התודעה) נעשה יותר רגוע ושקט באמצעות התרגול, כך נוכל יותר לחוש את ההרגשה של השלווה בתוכנו. הסימנייה הסינית לשלווה - 安, מורכבת מהסימנייה גג ומתחתיה אישה והיא מייצגת הרמוניה. תרגול הטאי-צ'י, מסייע לנוע למקד את המיינד, לחזק את יכולת הקשב והריכוז ולהכניס לתוכנו יותר שלווה.

4. נוח - (שו - SHU - 舒)

משמעות המילה שו, היא להרגיש בנוח, ברכות, לשחרר דאגות ואלמנטים המטרידים אותנו. אנו שואפים להרגיש בנוחות, ללא קשר לסיטואציה בה אנו נמצאים. בטאי-צ'י זה בא לידי ביטוי בעיקר בתרגולי זוגות (דחיפות ידיים - tui shou), כאשר צריך לשאוף להיות בנוחות מקסימלית גם כאשר הבן זוג בתרגול עלול להיות מאוד לחוץ ובאי נוחות גדולה. התרגול בטאי-צ'י מחווט מחדש את מערכת העצבים ומלמד אותנו להירגע לתוך האי נוחות, ובכך מסייע לנו להתמודד טוב יותר עם מצבי דחק בחיים. 5. קליל - (צ'ינג - QING - 轻)

אחת המטרות שלנו באמצעות התרגול הוא להרגיש הרבה יותר קלים (חסרי משקל) וחסרי התנגדות. המשמעות היא שלא נהפוך להיות כבדים ו'תקועים' ברמה התנועתית. חשוב מאוד לחפש את הרגשת הקלילות והעדינות בעת התרגול ולהיות ערים להעברת המשקלים בין הרגליים. 6. זריז - (לינג - LING - 灵) משמעות המילה לינג היא זרירות, חריפות, חדות ואפקטיביות. היא מתייחסת בעיקר למצב התודעתי של המתרגל, שעליו להיות ער, נוכח, מודע ותגובתי בעת התרגול. 7. עגול - (יואן - YUAN - 圆) בטאי-צ'י אנו שואפים לנוע בצורה מעגלית, חלקה וזורמת. על הגוף להפוך להיות עגול, מלא ומאוחד. ככל שיותר חלקים מצטרפים למכלול התנועה, כך התנועה הופכת להיות יותר עגולה, מלאה וזורמת. נהוג לומר בטאי-צ'י: "אם חלק אחד זז, כל החלקים זזים". 8. מלא חיים - (חואו - HUO -活) משמעות המילה היא חיות וויטאליות. התנועה בטאי-צ'י, צריכה להיות מלאה בתשוקה, כוונה, רגש, נוכחות וחיות.

סיפו פיטר יאנג


70 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page