מספר הנחיות כלליות, הנכונות לכל שלושת מנחי הישיבה:
1. העיניים חצי עצומות ומתבוננות לכיוון קצה האף או עצומות לחלוטין.
2. הגב מיושר ואינו נוטה הצידה.
3. קודקוד הראש נמשך מעלה, האגן רפוי כלפי מטה.
4. נשימות בטניות (סרעפתית) המתבצעות דרך האף.
5. חשוב שהגוף יהיה רפוי, הלב שקט והתודעה ממוקדת.
טכניקה ראשונה:
זוהי הטכניקה הפשוטה ביותר, הניתנת לביצוע ע"י כל אדם.
יושבים בישיבה מזרחית, מניחים את הידיים על הברכיים במודרה שבה האגודל והאצבע האמצעית נוגעים, שאר האצבעות מתוחות קדימה. המודרה הזו ידועה מאוד גם בעולם היוגה, ונחשבת למודרה שעוזרת לפתח יציבות וסבלנות. על-פי המודל האנרגטי הסיני, האצבע האמצעית מקושרת לערוץ מעטפת הלב (פאזת האש) והאגודל לערוץ הראות (פאזת המתכת). שני הערוצים האלו מגיעים לבית החזה והחיבור ביניהם יכול לווסת את האנרגיה המכווצת של פאזת המתכת והמתרחבת של פאזת האש. על כן, מודרה זו יכולה להשקיט את הלב ולמקד את התודעה.
טכניקה שניה:
זוהי טכניקה מעט יותר מתקדמת, הדורשת להניח את הרגליים בהצלבה, אחת על השנייה.
הידיים נמצאות במודרה בצורת סמל הטאי-ג'י (יין ויאנג).
במודרה זו, אנו למעשה סוגרים את הדאן טיאן (מונעים מאנרגיה לברוח דרך מרכז כף היד, נקודת לאו-גונג).
בטכניקה זו אנו מאפשרים למודעות ולנשימה לשקוע ולהתיישב בדאן טיאן, שבחלל הטן.
טכניקה שלישית:
הרגליים בהצלבה מלאה של לוטוס, כפות הרגליים פונות מעט מעלה לכיוון השמים.
הצלבת הרגליים מונעת מהאנרגיה לברוח מטה והחוצה.
במנח זה יד שמאל נמצאת במודרה של אצבעות חרב ומצביעה מעלה.
יד ימין פונה כלפי מטה, בגובה הסרעפת.
טכניקה זו מרכזת, ממקדת ומרחיבה את התודעה.
