כשמסתכלים על מבנה שלד גוף האדם, האגן נמצא בחלק התחתון, מעליו נמצא כלוב הצלעות ולמעלה בפסגה נמצאת הגולגולת וכולם מחוברים יחדיו דרך עמוד השדרה. בדומה לצורה של משולש או פירמידה, האגן הוא הבסיס, חלל כלוב הצלעות הוא מרכז המשולש והקודקוד העליון הוא הגולגולת.
משולש הוא מבנה גאומטרי מאוד יציב ומאוזן, כאשר המבנה מייצר כוח העולה מהבסיס כלפי מעלה לקודקוד העליון. וכך גם מסודרים שלושת מרכזי ההתמרה בגוף האנרגטי שלנו, להם אנחנו קוראים בצ'י-קונג ובעבודה פנימית, שלושת הדאן טיאנים.
הדאן טיאן התחתון המשוייך לבסיס המשולש, יושב באזור האגן וחלל הבטן וקשור לכוחות החיים, המין, הדחף והרצון. כשהדאן טיאן התחתון מלא באנרגיה, כוחות אלו יהיו בשיאם. אבל כשסגנון החיים שלנו לא מאוזן, כשאנחנו לא מכלכלים את האנרגיה שלנו בצורה מיטבית ומפזרים אותה יתר על המידה (סטרס כרוני), מאגרי הכוח בדאן טיאן יחלשו.
הדאן טיאן האמצעי משוייך למרכז המשולש, ובגוף שלנו הוא בא לידי ביטוי באזור הלב הממוקם בתוך כלוב הצלעות. הוא קשור לרגשות שלנו, לחיבור לעצמנו ולאחר, לחמלה ואהבה. כשהדאן טיאן האמצעי נפתח, נרגיש פתוחים יותר לעולם ומחוברים יותר לעצמנו ולרגשות שלנו. היכולת להרגיש אמפתיה לעצמנו ולאחר תתעצם. זהו מקור החיבור שלנו לעולם. מנגד חוויות רגשיות קשות וטראומתיות יגרמו למרחב הזה להיסגר.
הדאן טיאן העליון משוייך במשולש לקצה העליון, לאזור הראש. זהו המרכז הגבוה ביותר בתוכנו המשוייך לחכמה, בינה, חשיבה וליכולת שלנו להתחבר לקוסמוס ולאינטליגנציה גבוהה יותר. כשהאזור הזה מקבל מספיק הזנה ונפתח, רמת המודעות שלנו תתרחב מאוד ואף נפנים כידיעה שאנחנו רק גרגיר קטן בחול האינסופי של היקום.
ואיך כל זה מתקשר לתרגולי הצ'י-קונג?
כל אחד מאתנו מורכב אחרת מבחינה גופנית ואישיותית. אנחנו עוברים חוויות חיים שונות ואנחנו מושכים קארמה וגנטיקה שונה מאבות אבותינו. כל אחד מאתנו צריך לעשות 'עבודה אחרת' בכוכב הזה בכדי לצמוח ולהתפתח. אבל המשותף לכולנו הם שלושת הדאן טיאנים המרכיבים את הגוף האנרגטי.
ככל שהדאן טיאן התחתון יבנה ויתמלא יותר יהיה לנו יותר "כוח חיים", המימד הפיזי שלנו יהיה איתן יותר. נוכל להתמודד טוב יותר עם מה שהחיים מביאים לנו.
בהמשך כוח החיים בתוכנו יותמר לאנרגיה מעודנת ורגשית יותר ואז "מרכז הלב" יפתח. כשהלב פתוח והרגש זורם, נרגיש לא רק חיוניים אלא גם מאוד מחוברים.
בהמשך האנרגיה הזו תותמר לאנרגיה מזוקקת יותר, המודעות תתרחב אל מעבר לחוויה הפרסונאלית שלנו. נפתח מודעות שהיא מעבר לעצמנו, יגיעו הרבה תובנות ודברים יתחילו להתחבר ולהסתנכרן יחדיו.
אנחנו שואפים דרך התרגולים לחזק את כוח החיים שלנו, להיפתח לעולם ולהתרחב אל המֵעֵבֶר.
לשם כך, עלינו לאזן את עצמנו, להתקרקע ורק אז לנסוק מעלה. יש הרוצים לעוף בעולמות גבוהים מבלי להתקרקע ויש הרוצים שינוי אך פוחדים לנתק מגע עם הקרקע. לכן האיזון, הוא שם המשחק. בדומה למגן דוד המורכב שני משולשים הפוכים המשקפים את האיזון שבין התנועה היורדת והעולה ויש שיגידו גם בין האדם לאלוהות.
במסגרת מנזר הצ'י-קונג, אנחנו לומדים לפתוח ולרווח את הגוף, לשחרר מתח מתוכו, ולשקוע עם התודעה שלנו עמוק לתוך ליבת הגוף. לבנות את המרכז ולאסוף לתוכו יותר אנרגיה. תהליך "ירידה" שלאחריו האנרגיה תתחיל לעלות בחזרה מעלה, לכיוון הלב שיפתח ואז לכיוון התודעה שתתרחב.
זוהי האלכימיה הפנימית.
ובתמונה כאן למטה התרשים הדאויסטי המפורסם: ניי ג'ינג טו - המפה לדרך הפנימית.
