מה דוחף אותי להתאמן? אני רוצה לשתף אתכם מה מעורר אצלי מוטיבציה לתרגל מדי יום, מהו אותו כוח מניע שמזיז אותי? אז מדובר בסדרה של בחירות:
1. קודם כל אני בוחר כל יום מחדש בבריאות שלי ולא בחולי. החולי תמיד אורב מעבר לפינה וממתין לנו. זה נשמע מעט פרנואידי, אבל זה לא מתוך חרדה, זה מתוך מודעות שככה החיים. האחריות היא רק שלנו אם אנחנו רוצים לחיות אחרת וטוב יותר. זה לא תמיד קל לבחור בזה, אבל זה הכרחי וזה נדרש מדי יום מחדש.
2. מיינד שקט הוא מיינד שמיטיב עם עצמו ועם הסובבים אותו. התרגול מכניס אותי לשקט איכותי שבו גלי המחשבה הסוערים של המיינד נחלשים והם הופכים להיות כמו מי אגם צלולים. זו הרגשה נהדרת לצוף במהלך היום במים שכאלו. זה לא תמיד קל להתכנס למצב שכזה ולא תמיד אפשרי, אבל שווה כל נסיון.
3. פילוסופית הדאו והחיבור לרעיון רוחני נשגב תמיד היו עבורי מוטיבציה לתרגול. אני מקפיד לקרוא ולהעמיק בפילוסופיה העתיקה הדאויסטית. לקרוא טקסטים שמעוררים בתוכי השראה וחיוביות ולהטמיע את הרעיונות הנשגבים האלו דרך התרגול לתוך החיים שלי. אני גם בוחר לא להיחשף כמעט לתכנים שליליים שאינם מקדמים אותי ורק גוזלים את הקשב והאנרגיה.
4. ככל שאנחנו מרגישים טוב יותר ואנרגטיים יותר, אנחנו רוצים יותר מזה. יש לנו יותר כוח ומוטיבציה לעשות דברים. להרגיש טוב זה דבר קצת ממכר :) אז אני בוחר מדי יום להרגיש טוב יותר ממה שהרגשתי אתמול. לא תמיד זה כמובן אפשרי, כי בחיים יש עליות וירידות אבל אסור לנו לוותר על האפשרות להרגיש טוב יותר.
5. התרגול עוזר לי לעבור ממצב הישרדותי-סוגר, למצב של התרחבות ושיתוף. ההרגשה להיות מובל בחיים ממקום של חיבור ושיתוף ולא פחד ותחרות מעוררת הנאה וסיפוק. התרגול עוזר לי להיפתח לעצמי וכתוצאה מזה לעולם.
לסיכום, ישנם אנשים הזקוקים למוטיבציה חיצונית בשביל להניע את עצמם. ויש כאלו שיש להם מוטיביציה פנימית מובנית בתוכם. האיזון בין השניים הוא הכי טוב. אבל הרבה יותר קשה למי שאין את המוטיבציה הפנימית. לכן אני מזמין אתכם, כל מי שלא מוצא בתוך עצמו את הרצון והכוח לתרגל, לדבר איתי. אולי ביחד נוכל למצוא את האש הפנימית שתדחוף אותכם קדימה.