אין אדם המתרגל צ'י-קונג, שאינו שואף להצליח לחוות את הרגשת הצ'י. אך המושג צ'י הוא כל כך אבסטרקטי ולא ברור, שהרבה אנשים אינם מאמינים שאכן ניתן לחוש זאת ואף לרוב מתבלבלים ומייחסים תחושות שונות ומשונות להרגשת הצ'י. בנוסף, אנשים רואים בכך כהישג תרגולי, כאשר בפועל אין כך הדבר ולמעשה הניסיון לטפח את התחושות האלו לאורך זמן, עלול רק להזיק ולהרחיק אותם מדרך האמת שבתרגול. לפני שמרגישים צ'י, חשוב להבין מהו צ'י? המושג צ'י מתייחס לכוח חכם ומסתורי המביא הרמוניה וסדר לתוך אי סדר. כלומר, הצ'י מאפשר לאלמנטים שונים המופרדים אחד מהשני, לייצר ביניהם אינטרקציה מסודרת ובכך לגרום להם לתפקד באופן מסונכרן ואינטרגטיבי כיחידה אחת. מכאן, שהצ'י כאנרגית החיים הוא הכוח המשפיע (האנימטור) מאחורי כל התהליכים המתרחשים בגופינו. הצ'י נוכח בכל פעולה שאנחנו עושים, בכל רגש, בכל מחשבה ובכל נשימה.
חישבו על מיליוני התאים המרכיבים את גופינו, הכוח המאפשר לכולם לפעול יחדיו בצורה מסודרת ומסונכרנת ולהביא 'חיים' לגוף הוא הצ'י. הצ'י מכיל איכויות רבות של חיבורים ולפיכך ישנם סוגים רבים של צ'י בטבע ובגוף האדם.
כדוגמא:
הצ'י של המים והצ'י של האש אינו אותו הצ'י.
הצ'י של איבר הראות והצ'י של איבר הלב אינו אותו הצ'י.
במילים אחרות התפקוד של המים והאש או של איבר הראות והלב אינו זהה ומכאן שהצ'י שלהם או האינפורמציה שהם מכילים שונה, אבל כולם סוגים שונים של אותו כוח חיים הנקרא צ'י.
עבודה עם הצ'י - צ'י קונג/גונג:
בתרגול הצ'י גונג, אנחנו עובדים עם סוג ספציפי של צ'י, שעוסק בחיבור בין התודעה לבין הגוף. השאיפה שלנו באמצעות תרגול הצ'י-קונג ("עבודה עם הצ'י"), היא לאפשר לגוף הפיזי, הרגשי והמנטלי-רוחני לשהות בהרמוניה ולהיות באיזון וזאת בשביל לאפשר לכוח החיים את מירב פוטנציאל הביטוי. מטרת התרגול היא לאפשר לצ'י או לכוח החיים לנוע בחופשיות ולאפשר לגוף ולנפש לתפקד באופן אופטימאלי ללא מחלות וכאבים. ברגע שמופיעים כאב או מחלה, זה סימן להפרה של ההרמוניה והסדר הפנימי בין ההוויות השונות המרכיבים את האדם.
תנועה זורמת של צ'י משמע שאין התנגדות פיזית, רגשית או מנטאלית/תודעתית וכי מערכת היחסים בין האלמנטים השונים הינה בתנועה וזרימה מתמדת. חסימה, עיכוב או התנגדות בתנועה זו תוביל לסטגנציה ולתקיעות של זרימת הצ'י.
יין ויאנג צ'י:
ניתן לחלק את הצ'י ליאנג צ'י ויין צ'י (יאנג ויין).
היין צ'י מתייחס לנתיבים, למסלולים, לרקמת השתי וערב שבתוכה זורם היאנג צ'י בגוף .
היין צ'י קשור יותר לרקמת החיבור בגוף, אותה אנו משפעלים דרך התנועה החיצונית וכפות הידיים בתרגול. למעשה באמצעות התרגול אנחנו משפיעים על מסלולי הצ'י בגוף וגורמים להם להתרחב, להמתח ולהתחבר על מנת שהזרימה של היאנג צ'י בתוכם תתעצם.
על כן, הצ'י-קונג והתרגולים השונים הקיימים בו, בעיקר מסייעים לעבוד על האספקט של היין צ'י, כי ברגע שהמסלולים פתוחים אז היאנג צ'י יוכל לזרום בחופשיות בגוף וכך כל התקשורת והעברת האינפורמציה בגוף תשתפר.
ניתן לדמות את היין צ'י כאל כבל חשמלי אותו אנחנו מותחים ומרחיבים ואל היאנג צ'י כאל החשמל או האינפורמציה הזורמת בו. הסינים אהבו להשתמש באנלוגיה של תעלות מים כהשוואה לזרימת הצ'י בגוף, לכן ניתן לומר שהערוצים בהם מתקיימת הזרימה הם למעשה תעלות המים או היין צ'י, ואילו המים עצמם הזורמים בתוך התעלות הם היאנג צ'י.
בראיה יותר מדעית, חשוב לומר שמערכת העצבים אכן מהווה אספקט מסויים של הצ'י בגוף, אך לא די בלומר שהערוצים או המסלולים שהסינים תיארו לפני אלפי שנים מתייחס אך ורק למערכת זו.
משמעות התחושות השונות בתרגול:
בתרגול הצ'י-קונג, אנו לומדים להכווין את המודעות פנימה לתוך הגוף ולשים לב לכל אזור 'חסום' שבו לא מתקיימת תנועה חופשית של הצ'י. הפניית המודעות והקשב לאזורים אלו, תאפשר לשחרר ולהרפות את האחיזה הפיזית והרגשית מהמקום ולסייע לצ'י להשתחרר ולזרום בחופשיות. תוך כדי תהליך זה נוכל לחוש בתחושות רבות כגון: קור, חום, נימול, כבדות ועוד, המעידות שנתיבי הצ'י מתחילים להיפתח בגוף. ברגע שהחסימות יפתחו והצ'י יזרום בחופשיות, התחושות הללו יעלמו ותופיע תחושה נעימה, רגועה, נינוחה ושקטה.
מכאן שמאוד חשוב להבין שאין צורך לחפש את התחושות האלו תוך כדי התרגול, התחושות האלו למעשה מרמזות לנו על התנגדות או חסימה בתנועת הצ'י באזור מסויים בגוף ומכאן הסיבה להופעה שלהן.
אין להתייחס אליהן יותר מדי, רק להבין שהן חלק מתהליך הצמיחה והגדילה שלנו בתרגול ולהמשיך להקפיד לתרגל עפ"י העקרונות הנכונים (לפתוח את הנתיבים ולהשקיט את התודעה).
הצ'י מושפע מאוד גם מהמצב המנטלי/רגשי שלנו ומכאן שככל שההכרה תהיה יותר שקטה, ממוקדת ומרוכזת, הצ'י יוכל לנוע בחופשיות רבה יותר עם פחות התנגדות.
רשימה של תחושות ומשמעותן, שניתן לחוש בזמן התרגול:
1. רעידות - הן לרוב ביטוי להצטברות עודפת של צ'י או האש בתוך הגוף המנסה להשתחרר.
2. התרגשות - היפראקטיביות בתוך הגוף או בתודעה, מרמז על תנועה צ'י בקצב גבוה ועל הצורך בקרקוע.
3. קור - באם הקור מרגיש בתנועה לאורך נתיב, לרוב זה מרמז על פתוגן (גורם מחלה) שיוצא מהגוף.
באם חשים את זה במקום קבוע, זה יכול להעיד על חוסר צ'י והמצאות של קור כרוני במקום.
משמע, יותר צ'י (אנרגיה) צריכה להגיע לשם.
4. חום - מעיד על התנגדות של תנועה הצ'י בגוף. מאוד נפוץ כיוון שזה מרמז על החיכוך וההתנגדות לזרימת
הצ'י בערוצים, אך לאחר שהערוצים יפתחו התחושה הזו תיפסק.
ניתן גם לפתוח את כף היד (לאו גונג) ולחמם אותה בעזרת הכוונת הצ'י לשם למטרת טיפול, במקרה
שכזה מדובר על חום תקין הנובע מהובלה של צ'י לאזור ספציפי.
5. תחושת קלילות - כשהצ'י עולה מעלה ואינו מקורקע מספיק, זה ירגיש כאילו אנחנו צפים.
6. כבדות - צ'י ו/או נוזלים השוקעים או מצטברים גורמים לתחושה שכזו.
7. תחושה מתוחה או מכווצת - אם הצ'י זורם דרך הערוץ בצורה חזקה הוא עלול לגרום למתיחה קלה, מכיוון
שהרקמה המחברת מגיבה לזרימת הצ'י ולאינפורמציה העוברת בה.
8. תחושת רכות/רפיון - מעיד על ערוץ שנפתח והשתחרר.
לסיכום:
קחו בחשבון שרוב התחושות שתרגישו בתרגול יעידו על תהליכים שונים המתרחשים בגוף ואין לשים את הדגש עליהם, ז"א שהמטרה בתרגול היא לא באמת להרגיש אותן. מה שחשוב זה לשים את הדגש על עקרונות התרגול בשביל להמשיך ולפתוח, להאריך, להרחיב ולחבר את הגוף יחדיו בכדי שיותר יאנג צ'י יוכל לזרום ולהתאסף בתוך הערוצים.
בתרגול עצמו, אנחנו רוצים להרגיש את הקשר בין התנועה החיצונית שבתרגול לתנועה הפנימית (היין צ'י), על-ידי כך שבאמצעות כפות הידיים אנחנו לומדים להשפיע על הרקמה הפנימית וכך למעשה אנחנו בונים מרחב לתנועת היאנג צ'י.
לדוגמה, כשמחזיקים את כפות הידיים אחת מול השניה מול הבטן ומרגישים מעט תחושה מגנטית, לחץ וכו' בין הידיים, זה עוזר לנו לפתח רגישות תחושתית ולחפש את ההשפעה המתרחשת בתוך חלל הבטן. התנועה הפנימית מועתקת דרך התנועה החיצונית. התחושה בחוץ אינה חשובה לאורך זמן, מה שחשוב זה מה שמתרחש בתוך מרכז הגוף, לשם המודעות צריכה להיות מופנית. התחושה בגוף היא של תנועת היין צ'י והיא יכולה להרגיש כדחיסה או התרחבות פנימית.
המטרה בסופו של דבר היא ליצור מערכת גופנית היכולה להכיל יותר יאנג צ'י - יותר אנרגיית חיים.
החיצים האדומים מציגים את כיוון התחושה והלחץ שבין כפות הידיים, המועתקת פנימה לתוך חלל הבטן ומתבטאת ביצירה של השדה התחתון, שבהמשך יתפתח לדאן טיאן (שדה האלקסיר).
ניתן לקרוא עוד על הדאן טיאן - בלחיצה כאן.