top of page

ארבעת שלבי התרגול העצמי

רבים שואלים אותי, איך אני מתרגל עצמאית והאם אני מתאמן כמו שאני מלמד?

אז כעקרון, ישנן דרכים שונות לתרגל לבד, ואפילו, ישנם שלבים שונים לתרגול העצמי.

מהחוויה שלי, ככל שהחיבור והקשב לגוף עולה ומעמיק, אנו עוברים ממצב של לתרגל את הגוף למצב שבו הגוף מתרגל אותנו.

זה נשמע קצת מיסטי, אבל זהו השלב שבו לא נדרשת "משמעת עצמית" כדי לקום ולתרגל, כיוון שלא אנחנו צריכים להוראות לגוף מה לעשות, אלא הוא זה המוביל והמלמד אותנו.

הנה כמה שיטות ושלבים לתרגול עצמי:

1. חיקוי:

הדרך הכי בסיסית והידועה לכולנו. להסתכל להקשיב ולעקוב אחרי הנחיות המורה.

2. תרגול תנועה בודדת:

בחירת תנועה ספציפית ותרגול חזרתי וממוקד שלה לאורך זמן. בעידן של היום, אנשים יותר מתקשים ליישם את השיטה הזו, כי התרגלנו לאבד קשב וריכוז ולעבור מדבר לדבר בקצב מהיר. לעיתים אנשים אפילו משתעממים מתרגול שכזה, אבל מי שמצליח להתגבר על המגבלה הזו, ירכוש במהירות רבה יותר את איכויות התנועה.

3. תרגול רצף תנועות מורכבות:

התבניות נועדו ללמד את המעברים שבין התנועות השונות, ולהוות מרחב ידע וזיכרון תנועתי שניתן לחזור אליו בכל עת. החסרון הוא שלעיתים יש תהליך של התקבעות יתר לתבנית, במקום שהיא תשרת אותנו בתהליך השינוי, אנו עסוקים בלשרת אותה, לזכור, לשפר וללטש אותה ולא את עצמנו ושוכחים שהיא רק אמצעי לתהליך הטרנספורמטיבי שאנו שואפים לעבור.

4. תרגול ספונטאני:

תנועה נולדת והיא מתחילה להתפתח לכיוונים שונים ומובילה אותנו במסע הצמיחה שלה.

הגוף כבר למד להשתמש בצורות מובנות מראש ולחברן יחד במגוון דרכים שונות. כך מתפתחת דרך התרגול חוויה של זרימה תנועתית-אותנטית הנכונה רק לאותו האדם ולאותו הרגע בלבד.

בתרגול שכזה המתרגל אינו מוביל, אך מובל על-ידי התנועה, האנרגיה והרגש.

בסרטון: דוגמית קצרה מתרגול בוקר-ספונטאני שלי (שילוב של איכויות הצ'י-קונג עם אומנויות הלחימה הסיניות)




46 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page